וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

הפסוק ממשיך: לאחר שהוליד את נח חי למך עוד חמש מאות תשעים וחמש שנה, והוליד בנים ובנות נוספים. זהו החלק השני של תיאור ימי למך, לפי המבנה הקבוע של הפרק. אין כאן ביאור מיוחד מן המפרשים, ולכן ההבנה היא לפי הפשט. אזכור ה״בנים ובנות״ מלמד שוב שללמך היו צאצאים נוספים מלבד נח, אך התורה מונה בשמו רק את הבן שדרכו נמשך המין האנושי - נח, שיינצל מן המבול ויבנה מחדש את העולם. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו לארמית, בלי תוספת פירוש.