בְּרֵאשִׁית נ׳ · י״א

וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֙רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃

במילים פשוטות

יושבי הארץ הכנעני ראו את האבל הגדול בגורן האטד ואמרו ״אבל כבד זה למצרים״, ועל כן נקרא שם המקום ״אבל מצרים״. הרשב״ם מבאר שכוונת הכתוב היא שהכנעני היושב באותה ארץ ראה את האבל, כלומר תושבי המקום שמו לב לגודל האירוע. החזקוני מוסיף שיושבי הארץ כאן הם סיחון ועוג, שאף הם נקראים כנענים במקומות אחרים במקרא, והם ישבו בעבר הירדן. המצרים הרבים שהשתתפו באבל עשׂו רושם עז על תושבי הארץ, עד שראו בכך אבל כבד השייך למצרים, ולכן קבעו למקום שם המנציח את המאורע. הכתוב מלמד עד כמה גדולה היתה ההלוויה שהותירה חותם בזיכרון המקום.
מבוסס על רשב״ם, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲזָא יָתֵב אַרְעָא כְנַעֲנָאָה יָת אֶבְלָא בְּבֵית אִדְרֵי דְאָטָד וַאֲמָרוּ אָבֵל תַּקִּיף דֵּין לְמִצְרָאֵי עַל כֵּן קְרָא שְׁמַהּ אָבֵל מִצְרַיִם דִּי בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

יושב הארץ הכנעני - כלומר: וירא הכנעני שהוא יושב הארץ ההיא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וירא יושב הארץ הכנעני הוא סיחון ועוג שגם הם כנענים נקראו כמו שפרש״‎י בפ׳‎ שלח ושופטים ובכמה מקומות.

אשר בעבר הירדן היא ארץ כנען כלומר יושבי ארץ סיחון ועוג ראו את האבל בגורן האטד בארץ כנען שהיו קורין לו בעבר הירדן שכשם שאותם היושבים בארץ כנען שהוריש יהושע קורין לעבר סיחון ועוג עבר הירדן כך אותם היושבים בארץ סיחון ועוג קורין לארץ כנען עבר הירדן כדכתיב בפרשת מטות כי לא ננחל אותם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל