וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃

ותשחת. לְשׁוֹן עֶרְוָה וַעֲ"זָ (סנה' נ"ז) כְּמוֹ פֶּן תַּשְׁחִתוּן (דב' ד'), כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר וְגוֹ':

ותמלא הארץ חמס. גֶּזֶל:

וְאִתְחַבָּלַת אַרְעָא קֳדָם יְיָ וְאִתְמְלִיאַת אַרְעָא חֲטּוֹפִין

ותשחת הארץ, הטעם אנשי הארץ, וכן "ארץ כי תחטא לי" (יחז' יד יג) "וכל הארץ באו" (בראשית מא נז)

וי"א כי טעם לפני האלהים בפרהסיא ואחרים אמרו כי הטעם שנשחתו בסתר ובדברים מכוסים שלא ידעם כי אם השם, והקרוב אלי שהתורה דברה כלשון בני אדם על דרד שיבינו השומעים כעבד שיעשה עבירה לפני רבו ולא ייראנו והאומרים כי אלהים במקום הזה איננו קדש לא אמרו מאומה:

חמס. בגזל ועשק וקחת גם הנשים בחזקה

ותשחת הארץ לפני האלהים לפני הגדולים שהיו בארץ, שהיו לוקחים את הנשים בחזקה.

ותמלא הארץ חמס. איזהו חמס ואיזהו גזל? א״‎ר חמס שוה פרוטה גזל פחות משוה פרוטה, וכן היו אנשי דור המבול עושין א׳‎ מהן היה מוציא קופתו מלאה תורמוסין לשוק, זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה פחות משוה פרוטה עד שאינו יכול להוציא מהם בדין, אמר להם הקב״‎ה אתם עשיתם שלא כהוגן אף אני אעשה עמכם שלא כהוגן ושלא כשורה, הה״‎ד ״‎הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה״‎ - בלא חכמת התורה. חמס. גילוי עריות׳‎ שנאמר ״‎חמסי ושארי״‎.חמס. עבודת כוכבים׳‎ שנאמר ״‎חמס וישובו להכעיסני״‎. חמס. ע״‎ש שפיכות דמים׳‎ שנאמר ״‎מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם״‎.

וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְגוֹ׳. ״אֱלֹהִים״ הַיְינוּ הַדַּיָּנִים, כִּי הָיוּ גּוֹזְלִים פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁאֵין מוֹצִיאִין בְּדַיָּנִין, וְעֵינֵי הַדַּיָּן רוֹאוֹת וְאֵין לְאֵל יָדוֹ לְהַצִּיל דִּמְעוֹת הָעֲשׁוּקִים. לְכָךְ נֶאֱמַר ״לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״, לִפְנֵיהֶם מַמָּשׁ. וּבְסִבָּה זוֹ ״וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס״. וְסֶמֶךְ לָזֶה מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ בַּיַּלְקוּט בִּתְהִלִּים: ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ״ - זֶה נֹחַ כוּ׳, ״עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט״ - זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. מֵאֵי מַשְׁמַע דְּהַאי קְרָא בְּדוֹר הַמַּבּוּל מִשְׁתָּעֵי? וְנִרְאֶה שֶׁסָּמַךְ עַל תְּחִלַּת הָעִנְיָן: ״לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ״ (תהלים א:ד), רוֹצֶה לוֹמַר ״לֹא כֵן״ - הַיְינוּ לֹא הָיוּ כֵּנִים וַאֲמִתִּיִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, לְפִי שֶׁהֶעֱרִימוּ לִגְזֹל מְעַט מְעַט כְּמֹץ זֶה שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, ״אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ״ - הַדַּיָּנִין אֲשֶׁר רוּחַ ה׳ בָּהֶם. ״עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט״ (תהלים א:ה), כִּי לֹא הָיוּ בְּיָדָם לְהַעֲמִידָם בְּדִין, כִּי אֵין הַדַּיָּן נִזְקָק לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. וּבְסִבָּה זוֹ אֲפִלּוּ הַחוֹטֵא עָמַד בַּעֲדַת צַדִּיקִים וְאָמַר ״אֲנִי צַדִּיק כָּמוֹךָ״, זֶה שֶׁאָמַר ״וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים״ (תהלים א:ה), שֶׁהֵעִיזוּ שְׁנֵיהֶם לוֹמַר ״כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ״. וְאִם הֶעְלִימוּ רִשְׁעָתָם מִפְּנֵי הַבְּרִיּוֹת, מִכָּל מָקוֹם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה גָּלוּי מִי הַצַּדִּיק וּמִי הָרָשָׁע, זֶה שֶׁאָמַר ״כִּי יוֹדֵעַ ה׳ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד״ (תהלים א:ו).

וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ וְגוֹ׳. כָּל הַכָּתוּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, כִּי כְּבָר כָּתַב בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת (בראשית ו:ה): ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה״ וְגוֹ׳. וְאִם לְפָרֵט הַחֵטְא נִתְכַּוֵּן, יוֹתֵר מְפֹרֶשֶׁת בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, דִּכְתִיב: ״רַבָּה רָעַת הָאָדָם וְכָל יֵצֶר״ וְגוֹ׳. וְאִם לְצַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שָׁם הֶחָמָס, הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירוֹ. וְעוֹד, לָמָּה בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת אָמַר שֵׁם הָרַחֲמִים וְכָאן אָמַר שֵׁם אֱלֹהִים? עוֹד, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת ״לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״? עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לוֹמַר וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳? אִם לְהוֹדִיעַ בָּא כִּי ה׳ יוֹדֵעַ כָּל הֹוֶה, דָּבָר זֶה יָדוּעַ הוּא.

אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּאָבוֹת (אבות ד:יא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר, פֵּרוּשׁ מַלְאָךְ מַשְׁחִית. אַךְ צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי אֵין הַמַּשְׁחִית יָכוֹל עֲשׂוֹת דָּבָר קוֹדֶם שֶׁיִּשְׁפֹּט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, שֶׁה׳ מוֹנְעָם מֵעֲשׂוֹת רַע, וְהוּא סוֹד פֵּרוּשׁ (שמות לד:ז) ״נוֹשֵׂא עָוֹן״. וְאַחַר שֶׁיִּשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אָז יְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם שֶׁהֵם קַטֵּגוֹרִים שֶׁנִּבְרָאִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, כְּאָמְרוֹ (ירמיהו ב:יט): ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת, כִּי הֲגַם שֶׁיִּמְנַע ה׳ הַמְקַטְרֵג מֵהַזִּיק לְעוֹשֵׂהוּ, עִם כָּל זֶה כְּשֶׁיַּרְבֶּה - יִקְבּוֹל שֶׁלֹּא יִסְבּוֹל עוֹד, וְיִדְחוֹק לְמַהֵר מַעֲשֵׂהוּ לְאַבֵּד בְּעָלָיו קוֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר דִּינוֹ, כִּי מִשְׁפָּטוֹ מְפֹרָשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיִּגְמוֹר דִּינָם נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ מָשְׁלוּ בָּהּ מַשְׁחִיתִים לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הָאָרֶץ הַכַּוָּנָה שֶׁגַּם גּוּף הָאָרֶץ לְצַד הַפְלָגַת הַחֲטָאִים תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ, כִּי יַשְׁכִּינוּ בָּהּ הַתִּעוּב הַנּוֹצָר מִמַּעֲשֵׂיהֶם. וְאָמְרוֹ וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים הַסִּבָּה וְאַחַר כָּךְ הַמְּסֻבָּב שֶׁהוּא יְצִירַת הַמַּשְׁחִית, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ שֶׁאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לְגֶדֶר זֶה עוֹד הוֹסִיפוּ לְהַתְעִיב יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֵם.

חָמָס, פֵּרוּשׁ: חָמָס הוּא כְּלָלוּת הָרֶשַׁע - בּוֹ גָּזֵל, בּוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, בּוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ רַזַ״ל (בראשית רבה לא) מֵהַכְּתוּבִים, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וַהֲגַם שֶׁמִּדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת נוֹשֵׂא עָוֹן עַד עֵת בֹּא דְּבַר מִשְׁפָּט, הַדּוֹר הַהוּא גָּדוֹל עֲוֹנָם מִנְּשׂוֹא בְּמִדַּת נוֹשֵׂא עָוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית ד:יג) קַיִן: ״גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא״. אוֹ יֹאמַר וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ - הֵם מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וּמִצַּד זֶה נִתְמַלְּאָה הָאָרֶץ מְקַטְרְגִים הַמִּתְיַחֲסִים בְּשֵׁם חָמָס, וְהוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְנֹחַ בְּאָמְרוֹ ״קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי״, פֵּרוּשׁ: אוֹתָם הַמְקַטְרְגִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ שֶׁנִּקְרָא קֵץ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (חלק א׳ ס״ג), בָּא לְפָנַי וְקוֹבֵל לְמַהֵר לְאַבְּדָם. וְטַעַם הוֹדָעַת כָּל הַכְּתוּבִים הוּא לוֹמַר כִּי זוּלַת זֶה הָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ זְמַן מָה, וַהֲגַם שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת (בראשית ו:ז) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם״ וְגוֹ׳, עִם כָּל זֶה יִנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה וְהָיָה מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, אֶלָּא לְצַד הַפְלָגַת הַמַּשְׁחִית, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳ וְהִנֵּה נִשְׁחֲתָה בְּהַפְלָגָה, לְטַעַם זֶה מִהֵר ה׳ לוֹמַר לְנֹחַ ״עֲשֵׂה לְךָ״ וְגוֹ׳. וְטַעַם שֶׁהִזְכִּיר בְּפָרָשָׁה זוֹ שֵׁם אֱלֹהִים - הֶרְאָה כִּי גַּם מִדַּת רַחֲמִים נִתְהַפְּכָה לְמִדַּת הַדִּין לְצַד מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים.

הָאָרֶץ חָמָס. בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה לא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה מֵבִיא קֻפָּה תּוּרְמוּסִים, וְכָל אֶחָד לוֹקֵחַ תּוּרְמוּס אֶחָד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בְּדַיָּנִים, עַד כָּאן. כְּבָר קָדְמוּ רִאשׁוֹנִים וְהִקְשׁוּ דִּבְנֵי נֹחַ נֶהֱרְגוּ עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. וְלִי נִרְאֶה כִּי הַמִּדְרָשׁ מְגַלֶּה כִּי מִלְּבַד שֶׁבִּטְּלוּ עִקַּר תּוֹרַת ז׳ מִצְווֹת, עוֹד לָהֶם שֶׁהָיוּ חוֹמְסִים מִתּוֹרַת הָאָדָם הַשִּׂכְלִיִּית, כִּי הַגּוֹזֵל פְּרוּטָה הוּא דָּבָר שֶׁהָיוּ תּוֹבְעִים אוֹתוֹ וְלֹא פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְהָיוּ מִתְחַכְּמִים לִגְזֹל בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְבְּעוּ אוֹתָם. גַּם כְּפִי הַדִּין נִרְאֶה לִי כִּי לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה לִבְנֵי נֹחַ אֶלָּא עַל מָמוֹן הַבָּא לְיָדָם בְּדֶרֶךְ גְּזֵלָה, אֲבָל בְּהַקָּפָה לֹא יִתְחַיְּבוּ. וַהֲגַם שֶׁהָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים כָּתַב גַּם עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר יֵהָרְגוּ עָלָיו בְּנֵי נֹחַ, אֵינוֹ דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ בְּהַלְוָאָה שֶׁיֹּאמַר ״חַיָּב אֲנִי לָתֵת לְךָ לִכְשֶׁיָּבֹא זְמַן״, וַאֲנָשִׁים הָהֵמָּה הָיוּ נוֹטְלִים בִּרְצוֹנוֹ בְּהַקָּפָה לִפְרֹעַ אַחַר כָּךְ, וּכְשֶׁהָיָה מִתְרַצֶּה לְהַקִּיפָם הָיוּ נוֹטְלִין פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וּבְהִלְכוֹת הַלְוָאוֹת לֹא הָיוּ דָנִים עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה אִם חַיָּב לוֹ כְּשֶׁיִּטְעֹן ״פָּרַעְתִּי״ אוֹ ״יֵשׁ לְךָ כְּנֶגְדּוֹ״, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בְּגֶדֶר מִצְוַת גְּזֵלָה שֶׁיִּתְחַיֵּב מִיתָה, שֶׁיֹּאמַר ״סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״. עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִטְעֹן בְּתוֹרַת מַתָּנָה בָּא לְיָדָם לִטְעֹם לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ.