וּמִכׇּל־הָ֠חַ֠י מִֽכׇּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃

ומכל החי. אֲפִלּוּ שֵׁדִים (ב"ר):

שנים מכל. מִן הַפָּחוּת שֶׁבָּהֶם לֹא פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה:

וּמִכָּל דְּחַי מִכָּל בִּסְרָא תְּרֵין מִכֹּלָּא תָּעֵיל לְתֵבוֹתָא לְקַיָּמָא עִמָּךְ דְּכַר וְנוּקְבָא יְהוֹן

ואחר שאמר שנים ביאר שיהי' זכר ונקבה ואחר שאמר כלל מכל החי מכל בשר, פרט אח"כ מהעוף למינהו, מן הבהמה למינה, ומכל רמש שהוא על האדמה, זה כלל לחיות השדה, וכן קטן וגדול שהוא נולד מזכר ונקבה, ויצאו כל הנולדים בלי התחברות שנים, כן חיות המים שגם הדג יקרא בשר והעד שאמר משה "ואתה אמרת בשר אתן להם, הצאן ובקר וגו', אם את כל דגי הים" (במדבר יא, כא וכב),

ומלת תביא אל התיבה, מצוה על נח שלא יעזבם רק יביאם עמו להחיות זרע כל מין

מִכָּל בָּשָׂר וְגוֹ' יָדוּעַ כִּי הַחַיּוֹת רַבּוֹת מְאֹד וּמֵהֶן גְּדוֹלוֹת מְאֹד כַּפִּילִים וְכָרֵאמִים וְזוּלָתָם וְהָרֶמֶשׁ הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ רַב מְאֹד גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם מִינִים רַבִּים אֵין לָהֶם מִסְפָּר וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (חולין סג) מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים יֵשׁ בַּמִּזְרָח וְכֻלָּם מִין אַיָּה הֵם וּלְעוֹפוֹת טְהוֹרִים אֵין מִסְפָּר וְהִנֵּה יִצְטָרֵךְ לְהָבִיא מִכֻּלָּם שֶׁיּוֹלִידוּ כְּמוֹתָם וְכַאֲשֶׁר תֶּאֱסֹף לְכֻלָּם מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְשָׁנָה תְּמִימָה לֹא תָּכִיל אוֹתָם הַתֵּבָה הַזֹּאת וְלֹא עֶשֶׂר כַּיּוֹצֵא בָּהּ אֲבָל הוּא נֵס הֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה וְאִם תֹּאמַר יַעֲשֶׂנָּה קְטַנָּה וְיִסְמֹךְ עַל הַנֵּס הַזֶּה רָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹתָהּ גְּדוֹלָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי דּוֹרוֹ וְיִתְמְהוּ בָּהּ וִיסַפְּרוּ עָלֶיהָ וִידַבְּרוּ בְּעִנְיַן הַמַּבּוּל וְכִנּוּס הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְהָעוֹף לְתוֹכָהּ אוּלַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְעוֹד עָשׂוּ אוֹתָהּ גְּדוֹלָה לְמַעֵט בַּנֵּס כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ בְּכָל הַנִּסִּים שֶׁבַּתּוֹרָה אוֹ בַּנְּבִיאִים לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁבְּיַד אָדָם לַעֲשׂוֹת וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה בִּידֵי שָׁמַיִם וְאַל תִּתְפַּתֶּה לֵאמֹר (ראה ראב"ע להלן פסוק טז) כִּי הָיוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמּוֹת בְּאַמּוֹת אִישׁ נֹחַ וְהָיָה גָּדוֹל שֶׁאִם כֵּן הָיוּ גַּם הָאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים גַּם הַחַיָּה וְהָעוֹפוֹת בַּדּוֹרוֹת הָהֵם גְּדוֹלִים עַד שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בַּמַּבּוּל וְעוֹד כִּי הָאַמּוֹת אַמּוֹת הַתּוֹרָה הֵנָּה:

תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיוֹת אִתָּךְ צִוָּהוּ שֶׁיִּתְעַסֵּק וְיַעֲזֹר אוֹתָם הוּא בִּכְנִיסָתָם בַּתֵּבָה, וְיִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם שֶׁיִּחְיוּ כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל בְּנַפְשׁוֹ:

ומכל החי ר׳‎ יהודה אומר לא נכנס ראם זה עם נח לתיבה אבל גוריו נכנסו עמו. ר׳‎ נחמיה אומר לא הוא ולא גוריו אלא קשרו נח בתיבה והיה מתלם תלמיות כמין טפריא לסוסיתא הה״‎ד תתקשר רום בתלם עבותו וגו'.