וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃

הכתוב מציין שלאחר שבעת הימים היו מי המבול על הארץ. אונקלוס מתרגם ״ולזמן שבעת יומין ומי טופנא הוו על ארעא״, כלומר בתום שבעת ימי ההמתנה החלו מי המבול לרדת ולכסות את הארץ. הפסוק מקשר בין ההתראה שקדמה, שבה נאמר לנח ״כי לימים עוד שבעה״, לבין קיום הגזרה בפועל. לפי פשט הפסוק, שבעת הימים הם אותם הימים שה׳ המתין בהם בטרם הביא את המבול, וכעת בתום המועד החל האסון לבוא על העולם כפי שנגזר.