בְּרֵאשִׁית ט׳ · י׳

וְאֵ֨ת כׇּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכׇל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃

במילים פשוטות

הברית אינה עם בני האדם בלבד אלא גם עם כל בעלי החיים שיצאו מן התיבה: העופות, הבהמות וחיות הארץ. רש״י מדייק בלשון הפסוק ומבאר שהתוספת מכל יוצאי התיבה באה לרבות אף שקצים ורמשים, והביטוי לכל חית הארץ בא לרבות אף את החיות המזיקות, שאינן בכלל אותן חיות המתהלכות עם בני האדם ביישוב. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, שהברית היא עם כל נפש חיה שהייתה עם נח ועם בניו. כך מודגש שההבטחה שלא יבוא עוד מבול חלה על כל היצורים החיים בעולם.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

חית הארץ אתכם. הֵם הַמִּתְהַלְּכִים עִם הַבְּרִיּוֹת:

מכל יוצאי התבה. לְהָבִיא שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים:

חית הארץ. לְהָבִיא הַמַּזִּיקִין, שֶׁאֵינָן בִּכְלַל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, שֶׁאֵין הִלּוּכָן עִם הַבְּרִיוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעִם כָּל נַפְשָׁא חַיְתָא דְּעִמְּכוֹן בְּעוֹפָא בִבְעִירָא וּבְכָל חַיַת אַרְעָא דְּעִמְּכוֹן מִכֹּל נַפְקֵי תֵבוֹתָא לְכֹל חַיַת אַרְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל