בְּרֵאשִׁית ט׳ · ח׳

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָ֥יו אִתּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

כאן פותח הקדוש ברוך הוא בדיבור אל נח ואל בניו, ובו יכרות עמם ברית. אבן עזרא מביא שני פירושים: לפי האחד הדיבור הגיע אל הבנים דרך אביהם נח, ולפי האחר גם הבנים היו נביאים. הרמב״ן מכריע שהדיבור נאמר לנח בלבד, והוא זה שמסר את הדברים לבניו, שכן בניו לא הגיעו למעלת הנבואה. הוא מביא לכך דוגמאות ממקומות אחרים במקרא שבהם נאמר דיבור אל שניים ובאמת נאמר לאחד כדי שימסור לשני. הפסוק משמש הקדמה לברית הקשת שתתואר בהמשך.
מבוסס על אבן עזרא, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ לְנֹחַ וְלִבְנוֹהִי עִמֵּהּ לְמֵימָר

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמר אלהים אל נח ואל בניו. על ידי אביהם וי"א שארבעתם נביאים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ עַל יְדֵי אֲבִיהֶם, כִּי בָּנָיו לֹא הָיוּ נְבִיאִים, וְלֹא הִגִּיעַ חָם לְמַעֲלַת הַנְּבוּאָה. וְכֵן "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אָחָז" (ישעיהו ז י), וְכֵן "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן" (שמות ז ח) כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ת"כ ויקרא א), אֶל מֹשֶׁה אָמַר שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן. וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּסּוֹף "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ" (בראשית ט':י"ז):

מקור: ספריא · CC BY