וְאֶכָּבְדָה. חָסֵר הֵ״א, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי: אָרוֹן, אוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא.
סַקוּ לְטוּרַיָא וְאַיְתוּ אָעִין וּבְנוֹ בַיְתָא וְאִתְרְעִי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתִּי בֵּיהּ בִּיקָר אֲמַר יְיָ:
עלו ההר. ר״ל זאת עשו עלו אל ההר והביאו משם עצים ובנו הבית:
וארצה בו. ר״ל עם כי יהיה קטן אהיה מרוצה בו ואתכבד על ידו:
וארצה. מלשון רצוי:
עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית, שאחר שתקדימו לתקן דרכיכם ארצה בו בהבית, ואז ואכבדה ויראו הניסים והשכינה וכבוד ה' נראה אל הבית ויהיה הבית הנרצה אצל ה':
