הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־רִ֥יק יִעָֽפוּ׃

הֲלֹא הִנֵּה מֵאֵת ה׳. נִשְׁתַּלֵּם פֻּרְעָנוּת לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה.

וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי אֵשׁ. כַּאֲשֶׁר תְּבוֹאֵם חֲמָתוֹ כָּאֵשׁ עַד שֶׁיִּהְיֶה דַּיָּם. בְּדֵי אֵשׁ - איישי״ץ בְּלַעַ״ז.

הָא מְחָן תַּקִיפָן וַחֲסִינָן אָתְיָן מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת וְלֵיאוּת עַמְמַיָא תַּקִיפִין כְּאֶשְׁתָּא וּמַלְכוּתָא לְרֵיקָנוּ יִשְׁתַּלְהֲיָן:

מאת ה׳. יבוא לו הגמול ולא במקרה:

וייגעו עמים. הבבליים יגעו בהרבה אש ר״ל מה שיגעו להתחזק יהיה תכליתם למאכולת אש:

ולאומים. הלאומים ההם יעפו בהרבה ריק ר״ל כל מה שישתדלו ביגיעה ועייפות לעמוד ולהתחזק יהיה לריק כי אין חכמה וגבורה נגד ה׳:

בדי אש. בהרבה אש וכן בדי ריק וכמו בדי שופר יאמד האח (איוב ל״ט:כ״ה):

הלוא הנה מאת ה'. הכפיס יודיע מן העץ כי יצאה הגזרה מאת ה' לשלם לעושה הרעה כרעתו, וייגעו עמים בדי אש שיציתו אש בתקרת העיר ובעצים שנתנו שם בעולה, וכל העמים ייגעו לכבות את האש ולא יכולו, והאבן תודיע מן הקיר כי לאומים בדי ריק יעפו שאח"כ יחריבו בנין החומה עצמה של האבנים, והלאומים ייעפו להציל את הבנין ויהיה לריק, וכן אמר (ירמיה נ"ח) חומת בבל הרחבה ערער תתערר ושעריה הגבוהים באש יצתו וייגעו עמים בדי ריק (ר"ל להציל החומה) ולאומים בדי אש ויעפו (ר"ל להציל השערים והתקרה של עץ):