וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֙עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא׃

הידעת. האם ידעת למה באתי אליך וכאומר לו הנה מעתה תוכל לדעת שלא באתי לעשות עמך רעה כ״א לגלות לך מצפוני מסתרים ולא תחרד עוד:

ועתה אשוב. כשאכלה לדבר בך אשוב להלחם עם שר פרס:

ואני יוצא. כאומר הן ידעתי כי אוכל לו ואנצח את שר פרס אבל תדע כי לאח״ז בע״כ אצא ולא אוכל עוד ללמד סניגוריא על ישראל כי ירבו פשעיהם והנה שר יון בא ושואל שימשל יון על ישראל ותנתן לו:

הידעת למה באתי אליך, ר"ל שלא באתי בעבור דבר זה שהתענית בעבורו לבד, כי ע"ז אשוב להלחם עם שר פרס, כמו שפי' שעוד יעמדו שלשה מלכים לפרס ואצטרך להלחם עמו להפך לב כל מלך לטובה על ישראל, באשר נותר אצל מלכי פרס להשפיע עליהם כנ"ל, אבל ואני יוצא, אצטרך לצאת מלהיות אצל המלכים ומשפיע עליהם לב טוב על ישראל, כי שר יון בא, ושם לא אוכל להפך לבבם לטוב ולנצח שר יון: