וַאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת־הַמַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹ֥א נִשְׁאַר־בִּ֖י כֹּ֑חַ וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃

נהפך עלי למשחית - שם או תואר. ורבי משה אמר: כי כמוהו הר המשחית, ולפי דעתי שהוא פועל כדרך אשתוללו אבירי לב, שנאמר על ציון,

ולהיות משחית - מגזרת שמן המשחה והנה מרעיד תואר וכמוהו משמים בתוכה, והנה אם זה החדש ראשון הוא ניסן, הנה מראש חדש החל להתענות ולא ידענו האמת.

אמר הגאון: כי טעם עומד לנגדי - שהיה מלמד לו ושכח השנים יעמדו נגדו ואין טעם מאיש עומד לנגדו, כי כן חשב, על כן שאל: הלנו אתה אם לצרינו. ואמר: כי להלחם עם מלך פרס פירוש לעזור לו, וכמוהו: התלך אתי למלחמה, כי אתי כמו עמי ואין זה נכון, כי וילחם עם ישראל גם ונלחמה אותם במישור הכל להפך. וזה שהזכיר: התלך אתי למלחמה, אין אתי דבק למלחמה כי אם ההליכה. ועוד: אם היה עוזר אותו איך כתוב והנה יוצא והנה שר יון בא שהשחית מלך פרס שהיה זה המלאך עוזר אותו ועוד אפרש כל זה.

וטעם אחד השרים הראשונים - כדרך: היושבים ראשונה במלכות, על כן נקרא: השר הגדול ולולי זה הייתי שם ומלכי פרס הם שרי פרס, הם השרים העומדים על פרס, כאשר הוא מיכאל עומד על ישראל.

וטעם באחרית הימים - כי עתה יספר בנבואה כל אשר יקרה עד בוא המשיח תאבדנה כל מלכיות הארץ, כאשר פירש גם יפרש.

והודי. תאר מראית פני נהפך עלי להיות נשחת:

ולא עצרתי כח. לא יכולתי לעכב אצלי הכח לבל תלך לה:

עצרתי. ענין עכבה כמו ולא תעצור כח הזרוע (לקמן י״א):

ולא נשאר, ר"ל לא נשאר כח בגוף, וגם הודי, שהוא כח השכל נהפך למשחית, ולא עצרתי כח, גם מצד הכחות הנפשיות, שהם יתחזקו בביטול כחות הגוף, ויוכנו אל קבלת הנבואה, אבל פה בטלו גם כחות אלה ולא היה מוכן לקבל הדבור: