וְיָבֹא֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְיִשְׁפֹּךְ֙ סֽוֹלְלָ֔ה וְלָכַ֖ד עִ֣יר מִבְצָר֑וֹת וּזְרֹע֤וֹת הַנֶּ֙גֶב֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔דוּ וְעַם֙ מִבְחָרָ֔יו וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמֹֽד׃

ויבא - וזרעות מלך הנגב לא יעמדו הם העוזרים עם מבחוריו.

וישפוך סוללה. על מבצרי מלך הנגב:

וזרועות הנגב. אנשי זרועו ועוזריו ולא יעמדו במלחמה:

ועם מבחריו. ואף כי יהיו עמו במלחמה ההיא מבחורי גבוריו עמו אעפ״כ לא יהיה הכח בהם לעמוד ולהתחזק במלחמה:

סוללה. הוא תל העפר העושים מול העיר לעלות עליו ללחום על העיר:

ויבא, (סיום של פסוק י"ג) שמלך הצפון תגבר ידו, וילכד ערי מבצרות ממלך הנגב, וזרועות הנגב ר"ל צבאותיו, לא יעמדו במלחמה, והגם שישלח נגדו אח"ז עם מבחריו, והכרתי והפלתי, בכ"ז אין כח לעמד, כי לכד את מבצר צידון וגת שהיו למלך מצרים, ושריו ששלח לא יכלו להצילם מדיו: