וְעָמַ֛ד מִנֵּ֥צֶר שׇׁרָשֶׁ֖יהָ כַּנּ֑וֹ וְיָבֹ֣א אֶל־הַחַ֗יִל וְיָבֹא֙ בְּמָעוֹז֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְעָשָׂ֥ה בָהֶ֖ם וְהֶחֱזִֽיק׃

ועמד, שרשיה - שרשי זאת הבת והמ"ם ישמש בעבור אחד מן בניו של מלך מצרים והוא בן המלך.

ויבא - אל מלך צפון ובמבצרי מעוזו.

ועמד. ואח״ז יעמוד מן ענף הבא משרשיה על כנו של אביה ר״ל אחד מבני בת מלך הנגב ישב על כסא המלכות של אביה:

אל החיל. של מלך הצפון:

במעוז. בערי המבצר:

ועשה בהם. כחפצו:

והחזיק. יחזיק ויאחז בהם ויכבשם:

מנצר. ענין ענף כמו ונצר משרשיו יפרה (ישעיהו י״א:א׳):

כנו. מלשון כן ובסיס:

והחזיק. ענין אחיזה כמו והחזיק בה האיש (דברים כ״ב:כ״ה):

ועמד מנצר שרשיה, אז מלך במצרים תלמי אייערגעטוס אחי ברעניצא, שהוא נצר של בית אביה, ועמד בנו, היינו על כן מלכות אביו, ויבא אל החיל, מבואר בדה"י כי כאשר הרגיש ברעניצא שחושבים להרגה ברחה מפני אויביה והם צרו עליה, ואז התעוררו עמי ארם לעזרתה, וגם אחיה אייערגעטוס בא בחיל לעזרתה, ובתוך כך נהרגה כבר ואז התהפכו כל עמי הצפון לעזר למלך הנגב לנקום נקמת דמה, וז"ש שבא אל החיל, היינו אל חיל עמי הצפון שבאו לעזרתה והרג את לאדיצע ואת בנה, ויבא, וגם בא במעוז מלך הצפון שלקח מיד סלייקוס צערווינוס בן אנטיכיוס טעהוס את כל ארץ צעליציאן עד הנהר חדקל ובארץ הנגב כל ערי המבצר עד בבל: