עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר רָזָא֙ דִּֽי־מַלְכָּ֣א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין חַרְטֻמִּין֙ גָּזְרִ֔ין יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃

ענה, חכימין - מלה כוללת המכשפין והכשדים.

רזא. הסוד אשר שאל המלך אין חכמים וגו׳ יכולים להגידם למלך ובא כמלמד זכות על חכמי בבל:

גזרין. הם בעלי הקסם ההולכים לקראת נחשים:

השאלות:(כז - ל) למה הקדים לו שא"א שאיש יגיד הרז למלך מה בקש בהודעה זאת, ולמה הקדים שלא ע"י חכמתו ידע זה שכל אלה דברים ארוכים ומיותרים:

ענה דניאל לפני המלך ואמר, טרם יגלה לו סודו בא להסיר הקצף מעל חכמיו, אשר גזר עליהם מיתה, וזה יהיה או מצד שחשב שיש אפשרות להגיד זאת וגזר עליהם מיתה על שלא השתלמו בחכמה, או שחשב שאמת הדברים שאין אפשרות לזאת ולכן צוה להאבידם אחר שחכמתם הבל ורעות רוח ולא יוכלו לדעת תעלומות למה יכלכלם בחנם, על שני צדדים אלה בא להסיר חרון וחמה, א] אמר הסוד אשר שאל המלך לא חכמים וחוזים וחרטומים ומכשפים יוכלו לחוות למלך, כי הוא נעלה מהשגת השכל האנושי ואחר שכל אלה מלאכתם ע"י שדים וכחות הכוכבים או הטבע שהם כחות שפלות א"א שיגידו סוד כזה: