וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחׇכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כׇּל־חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע׃ {ס}

ואנה - דרך ענוה, כי אין בי חכמה שאוכל לדעת זה הסוד, רק נגלה לי הסוד בעבור כבודך שתדע פתרון חלומך ורעיוני לבבך, שחשבת בתחילת הלילה תדעם.

ומלת יהודעון - שב אל משרתי השם הנכבד.

ואנה. ואני לא בעבור החכמה אשר יש בי יותר מכל החי נתגלה לי הסוד הזה ר״ל לא מאהבת ה׳ לי מרוב החכמה שבי גלה לי את החלום הזה:

להן. רק בעבור אשר רצה המקום אשר מי מהאנשים יודיע למלך את פתרון חלומו ובזה תדע מחשבות לבבך אשר חשקת לדעת מי ימלוך אחריך ובעבורך גלה לי המקום להגיד לך:

על דברת. ענינו כמו בעבור וכן על דברת בני האדם (קהלת ג׳:י״ח):

ואנה, ואני לא בחכמה שיש בי יותר מכל החיים גלו לי רז זה, שלפ"ז תקצוף על חכמי בבל שאינם חכמים כמוני אך למען יודיעו למלך את הפתרון ותדע רעיוני לבך, והיה מוכרח להודיע זאת לאיש אחד ועשה אותי שליח לזה, ובזה אין שאלה למה לא הודיע לחכמיך, אחר שלא היה צריך רק להודיע לאיש אחד בלבד, מצא אותי מוכן לשליחות הזה מצד התפלה, ואין טעם לרצון ה':