(אנתה) [אַ֣נְתְּ] מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתׇקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃

אנת, חסנא - כמו והיה החסון לנעורת. והגאון אמר: מלכות נחלה.

מלך מלכיא. מושל על כל מלכי האדמה:

די. אשר אלהי השמים נתן לך מלכות חזקה תקיפה וחשובה:

השאלות:(לז - מה) למה האריך ותפס ג' לשונות חסנא תקפא ויקרא, וכן להבין כל פרטי המראה, ובפרט מה שהאריך להבדיל בין הרגלים ובין אצבעות הרגלים, ומי הוא החרס ומי הוא הברזל, שלא לחנם עשה שם אריכות גדול:

אתה מלך, מלך המלכים, וחז"ל פי' שהוא קדש, ור"ל מלך שהמליך אותו מלך המלכים יתברך, ומפרש די אלהא שמיא וכו', באר לו כי הצלם בכללו מציין כל המלכות שיעמוד מעתה עד אחרית הימים, עד שתשוב המלוכה אל ה' לבדו הממליך מלכים, וכ"ז שימלוך הבשר ולא הרוח, מציירו בצלם אשר שקר נסכו ולא רוח בו, וכמו שהיה הצלם הזה מורכב מארבע מיני מתכיות זה גרוע מזה, כן יקומו ד' מלכיות שונות זה אח"ז, ובאשר יחס את הראש הזהב אל מלכות נבוכדנצר, באר לו הטעם, א] מצד שאנת הוא מלכא מלך מלכיא, שלזה נתייחס אל הראש באשר הוא מלך המלכים, כי עד עתה לא היה בעולם איש מולך בכפה וכל מלכות היה נפרד לבדו, ולא הצטרפו לקומה שלימה, ועתה כל המלכים עומדים תחתיו והוא הראש למו, ב] כמו שהראש משכן השכל והנשמה הרוחנית, כן זאת המלכות בא לו מה' אלהי השמים, וז"ש די אלהא שמיא יהב לך. וכמו שהזהב יש לו יתרון על כל המתכיות בג' דברים, א] שהוא מתקיים יותר ואינו מקבל חלודה, כן יהב חסנא, החוסן הוא דבר הקיים, ב] מצד חזקו מיתר המתכיות, עז"א תוקפא, ג] מצד שויו וחשיבותו, עז"א ויקרא: