וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אׇחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כׇּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא׃

וביומיהון - מלכות המשיח.

לא תשתבק - לא תעזב ולא תשאר.

כל - וטעם די לא בידין לא בחיל ולא בכח רק מעצמה בשעת הקץ.

וביומיהון. וביומיהם של אלה המלכים והם מלכות יון ורומי גם היא תמשול ותמלוך בעת התפשטות מלכות רומי כמ״ש למעלה:

יקים. יעמיד אלהי השמים מלכות אחת אשר לעולם לא תהיה נשחתה ולא תעזוב מלכותה לעם אחר:

תדק. והיא תכתת ותכלה המעט מן המעט הנשאר מכשדים וממדי:

והיא. המלכות ההיא תתקיים לעולם והיא מלכות המשיח שיגלה ב״ב:

וביומיהון דין מלכיא אנון, בעת שיהיו אלה המלכים המרומזים באצבעות הרגלים, שהם המלכים האחרונים שיהיו בזמן הגאולה, יקים אלהי השמים מלכות אשר לא תשחת לעולם, ר"ל מלכות שתעמוד לעולם ולא תבטל, ומלכותא לעם אחרון לא תשתבק, ר"ל וגם לא תעזוב שימלוך עמה עוד עם אחר. כי היא תהיה מלכות אחת לא זולתה, תדק ותסף כל אלין מלכותא, תחלה תדק ותחלוש אותם, ואח"כ תסף ותכלה אותם לגמרי והיא תקום לעולם: