וְהֵ֣ן לָ֔א יְדִ֥יעַ לֶהֱוֵא־לָ֖ךְ מַלְכָּ֑א דִּ֤י (לאלהיך) [לֵֽאלָהָךְ֙] לָא־[אִיתַ֣נָא] (איתינא) פָֽלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א נִסְגֻּֽד׃ {פ}

והן לא. ואף אם לא יחפוץ להציל ידוע יהיה לך המלך אשר עכ״ז לא יש עמנו לעבוד לאלהיך ואל צלם הזהב אשר העמדת לא נשתחוה:

והן, ואם לא ירצה להציל, (הגם שיוכל), בכ"ז ידיע להוא לך מלכא, שע"י שלאלהך לא איתנא פלחין עי"כ לצלמא דהבא די הקימת לא נסגוד, דייקו שלא יסגדו מצד מה שהקים אותו, שהגם שתחלת עשייתו היה להיות אנדרטא של מלך לבד, הלא ההקמה היה לשם אלהות, ואנחנו לא נעבוד לאלהך, ונמסור נפשנו אף אם ה' לא יציל אותנו: