עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר הָֽא־אֲנָ֨ה חָזֵ֜ה גֻּבְרִ֣ין אַרְבְּעָ֗ה שְׁרַ֙יִן֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֽוֹא־נוּרָ֔א וַחֲבָ֖ל לָא־אִיתַ֣י בְּה֑וֹן וְרֵוֵהּ֙ דִּ֣י (רביעיא) [רְֽבִיעָאָ֔ה] דָּמֵ֖ה לְבַר־אֱלָהִֽין׃

שריין. מותרין - וחבל - השחתה, כמו: וחבל את מעשה ידיך.

ורויה די רביעאה - ותואר הרביעי.

לבר אלהין - כבן אלהים, כמו: מה ברי ומה בר בטני.

הא אנה. הלא אני רואה ארבעה אנשים והמה מותרים מן הקשורים והולכים בתוך האש והשחתה לא יש בהם:

ורוה. ותוארו של הרביעי דומה למלאך:

לבר אלהין. כן יקרא המלאך כאלו הוא מבני בית של השכינה וכן ויבואו בני האלהים (איוב א׳:ו׳):