לִבְבֵהּ֙ מִן־[אֲנָשָׁ֣א] (אנושא) יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃

לבביה - לבו מלב אנוש ישנו.

יחלפון - יעברו כמו הגשם חלף הלך לו.

לבבה. לבבו ישתנה מלבב אדם ויותן לו לבב חיה ושבעה שנים יעברו עליו להיות כן:

לבבה, אח"כ נשתנה לבבו מלבב אדם וניתן לו לב חיה עד שלא התירא משום חיה והיה חיה כמוהם משתתף עמהם יחד, ויחלפו עליו שבעה זמנים, ר"ל שבתוך השגעון הזה יהיה שבעה שנוים, שישתנה עליו החולי בכל שנה או תקופה עד שיבוא השינוי האחרון שבו נתרפא: