כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א דִּ֤י כׇל־מַעֲבָד֙וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט וְאֹרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃ {פ}

ודי מהלכין בגוה - גאוה, כמו: כי השפילו ותאמר גוה.

כען. גם זה מדברי האגרת שאמר עתה אני נ״נ משבח ומרומם ומפאר למלך השמים אשר כל מעשיו אמת ודרכו בדין ואשר הולכים בגאוה ורוממות יכול הוא להשפיל:

בגוה. כמו בגאוה ודוגמתו כי השפילו ותאמר גוה (איוב כב):

כען, עתה אני נבוכדנצר משבח ומרומם למלך השמים, שמעשיו אמת ודרכיו דין, שראה שהנהגתו הוא ע"פ ההשגחה וההשגחה הוא לפי הדין והמשפט, והמהלכים בגאוה יכול להשפיל, שכן השפיל גאותו וזדון לבו אשר אמר השמים אעלה לבטל גזירת עליון ולמלוך מלכות נצחי: