וְעַ֣ד אׇחֳרֵ֡ין עַל֩ קׇֽדָמַ֨י דָּנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤הּ בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ כְּשֻׁ֣ם אֱלָהִ֔י וְדִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑הּ וְחֶלְמָ֖א קׇֽדָמ֥וֹהִי אַמְרֵֽת׃

ועד אחרין - אחרון ואם בו רוח אלהין קדישין, הוא קדוש.

ועד אחרן. ועד באחרונה נכנס לפני דניאל אשר שמו בלטשאצר כשם אלהי אשר בו רוח אלהים קדושים ואמרתי החלום לפניו:

ועד אחרן, באחרונה נכנס לפני דניאל ששמו בלטשאצר כשם אלהי ואשר רוח אלהים קדושים בו, והחלום לפניו אמרתי, מה שלא קרא לדניאל בראשונה הגם שכבר ידע שהוא מגלה רזין? מפני שדניאל אמר בפעם הראשון שמה שנודע לו החלום הראשון ופתרונו היה מאל עליון, באשר רצה ה' להודיע להמלך מה יהיה באחרית הימים, וא"ל שהוא דבר שא"א לשום חכם לדעתו כי החלום ההוא לא היה מכחות שפלים רק מאל עליון לבדו, וע"כ כ"ז שחשב המלך שהוא חלום פשוט משפל המדריגה ע"י הכוכבים ושרי המערכת וע"י אמצעות הכח המדמה, חשב שדניאל לא יגיד חדתו, אחר שענינו הוא עם אלהים עליון, שהוא לא יודע ולא יודיע לדעתו רק ענינים כוללים לא ענינים פרטיים, כי לא האמין אז שאל עליון ישגיח על פרטים קלים, ולכן קרא להחכמים שהם ענינם עם כחות הכוכבים והשדים וכדומה, ומהם יודע לו דברים קלים כאלה, רק כשראה כי נסרחה חכמתם להבין פשר דבר, אז הכיר שהוא ענין גדול כללי שהוא למעלה מגבול חכמתם, והוא חלום הבא ג"כ מאל עליון שהוא האל המנבא את דניאל, כמ"ש ורוח אלהין קדישין ביה, אז קרא לדניאל, ובאר שקרא אותו באחרונה מפני ששמו בלטשאצר ושרוח אלהין קדישין ביה, ומלת אמרת נמשך לשנים, ור"ל ואמרתי לו: