אֱ֠דַ֠יִן אֲזַ֨ל מַלְכָּ֤א לְהֵֽיכְלֵהּ֙ וּבָ֣ת טְוָ֔ת וְדַחֲוָ֖ן לָא־הַנְעֵ֣ל קׇֽדָמ֑וֹהִי וְשִׁנְתֵּ֖הּ נַדַּ֥ת עֲלֽוֹהִי׃

ובת - לן.

טות - צם, וכן בלשון ישמעאל.

ודחון - נגינות ושירות.

אדין. אז אחר שחתמו הלך המלך אל היכלו ולן בלא אכילה ולא הכניסו לפניו כלי שמחה וזמר ושנתו נדת ממנו:

ובת טות. לן מבלי סעודת הערב וכן בדרז״ל ובת טות ולא הבדיל (פסחים קז) ר״ל לא אכל בלילה על שלא הבדיל:

ודחון. הוא הפוך מן חדון ור״ל שמחת כלי זמר:

אדין, אז הלך המלך להיכלו, ובת טות, לן בתענית, ודחון, פי' ושולחן לאכול, וי"מ חדוה וי"מ פלגשיו, לא הובא לפניו ושנתו נדדה ממנו: