דָּנִיֵּאל ז׳ · י״ט

אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֗א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־[כׇּלְּהֵ֑ין] (כלהון) דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה (שניה) [שִׁנַּ֤הּ] דִּֽי־פַרְזֶל֙ (וטפריה) [וְטִפְרַ֣הּ] דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָֽכְלָ֣ה מַדְּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א (ברגליה) [בְּרַגְלַ֥הּ] רָֽפְסָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אדין. אז חפצתי לדעת אמיתת הפתרון על החיה הרביעית אשר היתה משונה בתארה ובמעשיה מן כולן בהשתנות רב:

דחילה. נוראה יתירה ומרובה שיניה של ברזל וצפרניה של נחשת ואכלה ושחקה הדק והנשאר רמסה ברגלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אדין, אז רציתי לדעת האמת, (צביתי מענין רצון, ויצבא מענין אמת), על החיה הרביעית, אחר שנודע לו שקץ הימין יהיה אחר בטול החיה הרביעית רצה לדעת עניניה, א] ע"מ שהיא משונה מכולם, ב] ועל אימתה היתירה, והשינים של ברזל (והוסיף צפרנים של נחשת שזה לא הזכיר תחלה, כי במראה הצלם של נבוכדנצר ראה שאצבעות הרגלים הוא ברזל מעורב בחסף טינא, כי שם ציירו בהאצבעות המלכיות שיהיו בסוף, ובזו המראה נכללו כולם בהקרנים העשר, שכבר ראה העשר מלכיות בהתחלת עמידת החיה הרביעית, כי תיכף תפשה מלכות על כל העשר ממלכות העתידים להתחלק לבסוף לעשרה חלקים, ולכן לא רמזו באצבעות הרגלים ענין מיוחד שיהיה מורה על אחרית הימים רק על כח החיה בהתחלתה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל