דָּנִיֵּאל ז׳ · כ״ח

עַד־כָּ֖ה סוֹפָ֣א דִֽי־מִלְּתָ֑א אֲנָ֨ה דָֽנִיֵּ֜אל שַׂגִּ֣יא ׀ רַעְיוֹנַ֣י יְבַהֲלֻנַּ֗נִי וְזִיוַי֙ יִשְׁתַּנּ֣וֹן עֲלַ֔י וּמִלְּתָ֖א בְּלִבִּ֥י נִטְרֵֽת׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

עד כה. עד הנה סוף של דבר החזון:

אנה. אני דניאל הרבה מאוד הבהילו אותי מחשבותי וזוהר פני נשתנה עלי והדבר ההיא שמרתי בלבי כי לא אמר לבני דורו כ״א ראשית הדברים ולא כולם וכמ״ש למעלה ראש מלין אמר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

עד כה, גם זה מדברי המלאך, שא"ל שעד שתעמוד מלכות שמים מלכות הנצחי אז יהיה סוף כל הדברים, ותכלית מעשה ה' בעולמו, שכל הגליות והד' מלכים היו הכנה ואמצעיים אל התכלית הזה הנשגב שהוא סוף כל המעשים, ואני דניאל רעיוני מאד הבהלוני וזיוי השתנה, כי היה החזון בהתפעלות גדול יתר מאד באשר היה חזון נורא הצופה לזמן רחוק עד אחרית הימים, ובא עליו בכח גדול מאד, ומאז שמר הדבר בלבו ולא גלה הדבר לשום אדם, באשר נודע לו, כי עוד יבא לילה ארוכה ואפילה מנודח ולא רצה להכאיב לב אסירי התקוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל