וָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּ֩אמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּֽלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶחָז֤וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס׃

ואשמעה מלאך אחד קדוש - כמו רבים כל עמים.

לפלמני אלמוני - מלה מורכבת כי לא ידע דניאל שמו בתחילה ופלמוני מגזרת פלאי ואלמוני מגזרת אלם, ועתה קצר דניאל ודבר כמו מדבר חידה.

וטעם התמיד - הוא וממנו הורם התמיד בקש לדעת כמה ימים יעמד.

ותת - הוא תנתן.

וקדש - מכון מקדשו,

וצבא - ותפל ארצה מן הצבא והנה מרמס - ותרמסם.

אחד קדוש. מלאך אחד קדוש:

לפלמוני המדבר. ר״ל למלאך המדבר הדברים האלה:

החזון התמיד. רצה לומר עד מתי יהיה החזון הזה אשר על התמיד להיות הוא מסולק והעכו״ם המשותק כאבן דומם ינתן תחתיו:

תת וקדש. עד מתי יותן עם קדש וצבא השמים למרמס הרגל:

לפלמוני. היא מלה מורכבת מפלא ואלם ופלא הוא ענין מכוסה כמו כי יפלא ממך (דברים י״ז:ח׳) ואלם ר״ל לא ידובר בו ועל כי היה שמו נעלם ממנו אמר לפלמוני:

שומם. משותק כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג):

וקדש. וי״ו יתירה:

ואשמעה אחד קדוש מדבר, מוסב למעלה, שכ"ז שמע שדבר אחד קדוש, כי האיל והצפיר עד הקרן שיצא מצעורה ותפול ארצה מן הצבא כל זה ראה במחזה, אבל מן מ"ש ועד שר הצבא הגדיל וממנה הורם התמיד זה לא ראה בחזון, רק שמע מקדוש אחד מן המלאכים המשפיעים הנבואה שדבר כ"ז והודיעו כ"ז בנבואה ויאמר אחד, ואח"ז שמע שקדוש אחד אמר להמלאך הנעלם שדבר את החזון הנזכר, ושאל אותו, עד מתי החזון, ר"ל עד מתי יתארך החזון שדברת, והוא החזון של התמיד, היינו מה שראיתי שיתרומם התמיד תחלה בימי החשמונאים ע"י שר צבא ישראל, ואח"כ הפשע שומם תת, ואח"כ יתנהו הפשע שיהיה שומם, ושקודש (דהיינו הבהמ"ק) יהי' מרמס, כמ"ש שיושלך מכון מקדשו וצבא והתמיד תנתן (ביד האויבים) ע"י הפשע, עד מתי יתארך זה: