וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃

משה מספר שאמר לישראל: באתם עד הר האמורי אשר ה׳ אלוהינו נותן לנו. חזקוני מקשר את הפסוק לפרשת שלח, שם נאמר ״עלו זה בנגב ועליתם את ההר״, ולפסוק ״וישכימו בבוקר ויעלו אל ראש ההר״, ומראה שמדובר באותו אירוע שמתואר כאן. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מציין את הרגע שבו עמדו ישראל על סף הכניסה לארץ, כאשר משה מכריז שהנה הגיעו אל הר האמורי שה׳ נותן להם, ומכאן ואילך יסופר כיצד ביקשו לשלוח מרגלים.