דְּבָרִים א׳ · כ״ד

וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃

במילים פשוטות

המרגלים פנו ועלו ההרה ובאו עד נחל אשכול וריגלו אותה. רש״י מסביר שהמקום נקרא ״נחל אשכול״ על שם סופו, כלומר על שם אשכול הענבים שנשאו משם. עוד מבאר רש״י ש״וירגלו אותה״ מלמד שהלכו בה ארבעה אומנים - שתי וערב, כלומר חצו את הארץ לאורכה ולרוחבה כדי לתור אותה היטב. חזקוני מרחיב על אופן הליכתם בשורות. הפסוק מתאר את מהלך ריגול הארץ, ומקדים כבר את אזכור נחל אשכול שממנו נטלו המרגלים את פרי הארץ להוכחת שבחה, כפי שמסופר בהמשך.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עד נחל אשכל. מַגִּיד שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם סוֹפוֹ (שם):

וירגלו אתה. מְלַמֵּד שֶׁהָלְכוּ בָהּ אַרְבָּעָה אֻמָּנִין שְׁתִי וָעֵרֶב (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִתְפְּנִיוּ וּסְלִיקוּ לְטוּרָא וַאֲתוֹ עַד נַחֲלָא דְאַתְכָּלָא וְאַלִילוּ יָתַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

עד נחל אשכל פרש״‎י מלמד שהלכו בה ארבע אומנים שתי וערב פ׳‎ שורות כדאיתא בהשוכר את הפועלים, פועלים בהליכתן אוכלים מן הענבים מאומן לאומן ובחזרתן מן הגת פי׳‎ משורה לשורה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיִּפְנוּ, פֵּרוּשׁ, שֶׁפָּנוּ מִדֶּרֶךְ שֶׁהָיוּ בָּהּ, כִּי קוֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַשְּׁלִיחוּת הָיוּ צַדִּיקִים כְּאָמְרוֹ ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, וּמֵעֵת שֶׁהִתְחִילוּ לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת זֶה הִרְשִׁיעוּ וּפָנוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל. וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ״ (במדבר יג:כו).

וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ. פֵּרוּשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ״, אֶלָּא רִגְּלוּ אוֹתָהּ לָדַעַת מַה הִיא וּמַה אֲנָשֶׁיהָ, וְלֹא בִּקְשׁוּ לָדַעַת חֲפִירוֹת הַמַּטְמוֹנִיּוֹת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל