פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כׇּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃

פנו וסעו לכם. זוֹ דֶּרֶךְ עֲרָד וְחָרְמָה:

ובאו הר האמרי. כְּמַשְׁמָעוֹ:

ואל כל שכניו. עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר:

בערבה. זֶה מִישׁוֹר שֶׁל יַעַר:

בהר. זֶה הַר הַמֶּלֶךְ:

ובשפלה. זוֹ שְׁפֵלַת דָּרוֹם:

ובנגב ובחוף הים. אַשְׁקְלוֹן וְעַזָּה וְקֵיסָרִי וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:

עד הנהר הגדל. מִפְּנֵי שֶׁנִּזְכָּר עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹרְאוֹ גָּדוֹל, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר "עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ", "הִדַּבֵּק לַשַּׁחֲוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ", ״קְרַב לְגַבֵּי דְהִינָא וְאִדַּהֵן" (שבועות מ"ז):

אִתְפְּנוּ וְטוּלוּ לְכוֹן וְעוּלוּ לְטּוּרָא דֶאֱמוֹרָאָה וּלְכָל מָגִירוֹהִי בְּמֵישְׁרַיָא בְטוּרָא וּבִשְׁפֶלְתָּא וּבִדְרוֹמָא וּבִסְפַר יַמָא אַרְעָא דִכְנַעֲנָאָה וְלִבְנָן עַד נַהֲרָא רַבָּא נַהֲרָא פְרָת

פנו. עזבו זה המקום וסעו לכם. דרך הלשון כמו לך לך:

פנו וסעו לכם וגו׳‎ ראה נתתי לפניכם וגו׳‎ הוא שנאמר בפר׳‎ משפטים הנה אנכי שולח מלאך וגו׳‎ עד ושתי את גבולך וגו'.

בערבה היא הערבה שאמר למעלה.