וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֺתָ֖יו כׇּל־הַיָּמִֽים׃

ואהבת את ה׳ אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים. אבן עזרא מבאר שאחר שה׳ הרבה אתכם, חייבים אתם לאהוב אותו, והוסיף ״כל הימים״. רמב״ן מבאר ש״ושמרת משמרתו״ פירושו ליראה אותו ולשמור מחטוא לפניו, ומביא הסבר נוסף שתשמור מה שה׳ שומר, שהוא שומר את הגרים וחונן דלים. הפסוק פותח בקריאה לאהוב את ה׳ ולשמור את מצוותיו כל הימים. הפסוק ממשיך את המסר של הפרק הקודם על אהבת ה׳, ומחבר בין האהבה לשמירת המצוות. יש כאן הבנה שאהבת ה׳ אינה רגש בלבד אלא מתבטאת בשמירת מצוותיו באופן מתמיד. לפי רמב״ן, ״ושמרת משמרתו״ כולל גם חיקוי מידות ה׳ בדאגה לחלשים. הפסוק מדגיש שהאהבה והשמירה צריכות להיות תמידיות, ״כל הימים״, ומהווה מבוא לקריאה הבאה לזכור את מעשי ה׳.