וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרׇדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהֹוָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו, אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם, ויאבדם ה׳ עד היום הזה. אבן עזרא מבאר ש״אשר הציף״ מגזרת ״צפו מים על ראשי״, ו״ויאבדם״ שלא קמו עוד בניהם תחתיהם. חזקוני מבאר על הכתוב ״נערמו מים״ שהמים חכמו והערימו לעשות רצון בוראם לרדוף אחרי המצרים. הפסוק ממשיך לפרט את מעשי ה׳: קריעת ים סוף והטבעת חיל מצרים שרדף אחרי ישראל. הפסוק מדגיש את נס קריעת ים סוף, שבו הציף ה׳ את מי הים על המצרים ואיבדם לחלוטין. הביטוי ״עד היום הזה״ מבליט את תוצאת הנס: המצרים אבדו כליל. יש כאן המשך של פירוט הניסים שראו ישראל, כבסיס לאמונתם. הפסוק מבליט את הצלת ישראל ואת השמדת רודפיהם, כעדות חיה לכוח ה׳ ולהשגחתו על עמו, המחזקת את הקריאה לשמור את מצוותיו.