וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הַמְקַיְּמוֹ עַל רַגְלָיו. וְכִי מִי שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן חִגֵּר בְּרַגְלָיו, וְלֹא עָמְדָה לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ וּשְׁאָר הַמַּעֲלוֹת הָאֱנוֹשִׁית? וְנִרְאֶה שֶׁבִּגְנוּת קִנְיַן הַמָּמוֹן הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא הַפָּחוּת שֶׁבְּכָל אַרְבַּע מַעֲלוֹת שֶׁמָּנָה הָרַמְבָּ״ם (בשמונה פרקים) וְהֵם: הַחָכְמָה, וְהַגְּבוּרָה, וְהַמִּדּוֹת, וְהָעֹשֶׁר, כִּי כֻּלָּם דְּבוּקִים בָּאָדָם, וְהָעֹשֶׁר חוּץ מִמֶּנּוּ, כִּי הַחָכְמָה מְקוֹרָהּ בָּרֹאשׁ וּבַמֹּחַ וְלֵב, וְהַגְּבוּרָה מְקוֹרָהּ בַּלֵּב כִּי מִי שֶׁהוּא רַךְ הַלֵּבָב אֵינוֹ גִּבּוֹר, אֲבָל הָעֹשֶׁר דָּבוּק בְּרַגְלוֹ, כִּי יִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, (קהלת ה ח) וְהָאָרֶץ מִדְרָס לְרַגְלָיו, וְדִין הוּא שֶׁיִּהְיֶה הַפָּחוּת שֶׁבְּכֻלָּם וְיִהְיֶה נָתוּן תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּמָמוֹנוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה, אֲבָל לַסּוֹף מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה, שֶׁמָּמוֹנוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ מִשֵּׁפֶל מַצָּבוֹ, כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ כָּךְ יָקוּם מָמוֹנוֹ עָלָיו, וְשַׁלִּיט בּוֹ וּמַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ. לְכָךְ קְרָאוֹ ״הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם״, כִּי זֶה הָעֶצֶב נִבְזֶה הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בוּז וְנָתוּן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו הוּא הַיְקוּם אֲשֶׁר יָקוּם עָלָיו לִמְשֹׁל בּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נָפֶשׁ (דברים כג כו), כָּךְ קִנְיָן זֶה מֵבִיא אֶת בְּעָלָיו בְּסַכָּנוֹת רַבּוֹת. וְהוּא אֲשֶׁר הֵמִית אֶת קֹרַח, כִּי בָּטַח בְּעָשְׁרוֹ וְנָפַל, לְכָךְ קָרָא לְמָמוֹנָם שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ ״הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם״.
