וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

וְתִטְרוּן יָת כָּל תַּפְקֶדְתָּא דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין בְּדִיל דְתִתְקְפוּן וְתֵעֲלוּן וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא דִי אַתּוּן עָבְרִין תַּמָן לְמֵירְתַהּ

וירשתם. שבור הרי״‎ש בעבור שבר הוי״‎ו:

למען תחזקו אינו אומר עשו המצוות למען תחזקו דאין משמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא ה״‎ק למען שמור המצות תחזקו וגו׳‎ וכן למען תאריכון ימים וגו'.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לִשְׁלוֹל דַּעַת אוֹמְרִים לַחְדּוֹל מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה מִשּׁוּם מִלְחֶמֶת הָאָרֶץ שֶׁצָּרִיךְ חוֹזֶק, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת תּוּשִׁיָּה (סנהדרין כו:), לָזֶה אָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה״, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל הַמִּצְוָה״ יִרְצֶה אֶל עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְיִחֵד לָהּ שְׁמִירָה לִתֵּן לָאו עַל בִּטּוּלָהּ, וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ פֵּרוּשׁ, שֶׁאַדְרַבָּה נוֹתֶנֶת לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה לְהִתְחַזֵּק בְּמִלְחֶמֶת ה׳, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח:יד) ״אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה״.