דְּבָרִים י״ב · י״ד

כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהֹוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכתוב מצווה שרק במקום אשר יבחר ה׳ באחד השבטים יעלה האדם את עולותיו ויעשה את כל אשר צווה. רש״י מבאר ש״באחד שבטיך״ הוא בחלקו של בנימין, ואילו למעלה נאמר ״מכל שבטיכם״ - וליישוב מסביר שכשקנה דוד את הגורן מארוונה גבה את הזהב מכל השבטים, אך מקום הגורן היה בחלקו של בנימין. אור החיים מוסיף שהכתוב בא למנוע לגלוג על שהמקום קבוע אצל שבט אחד, ולומר שאין לך אלא המקום ההוא ואין לקבוע אחר תחתיו. כך הפסוק מבסס את ייחודו של המקום הנבחר.
מבוסס על רש״י, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

באחד שבטיך. בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם", הָא כֵיצַד? כְּשֶׁקָּנָה דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי גָּבָה הַזָּהָב מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּמִכָּל מָקוֹם הַגֹּרֶן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין הָיָה (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֶלָהֵן בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ בְּחַד מִן שִׁבְטָיךְ תַּמָן תַּסֵק עֲלָוָתָךְ וְתַמָן תַּעְבֵּד כֹּל דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תְּלַגְלֵג לוֹמַר לָמָּה יִהְיֶה מְקוֹמוֹ קָבוּעַ אֵצֶל שֵׁבֶט אֶחָד מִשְּׁבָטֶיךָ, וְתַחְשׁוֹב לִקְבֹּעַ מָקוֹם זוּלָתוֹ, אֶלָּא אֵין לְךָ אֶלָּא הַמָּקוֹם הַהוּא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל