התחילו ללמודשמר. זוֹ מִשְׁנָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָהּ בְּבִטְנְךָ שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב) "כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ", וְאִם שָׁנִיתָ אֶפְשָׁר שֶׁתִּשְׁמַע וּתְקַיֵּם, הָא כָל שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל מִשְׁנָה אֵינוֹ בִּכְלַל מַעֲשֶׂה (עי' ספרי):
את כל הדברים. שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עָלֶיךָ מִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה (שם):
הטוב. בְּעֵינֵי הַשָּׁמַיִם:
והישר. בְּעֵינֵי אָדָם:
טַר וּתְקַבֵּל יָת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ בְּדִיל דְיֵיטַב לָךְ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ עַד עֳלָם אֲרֵי תַעְבֵּד דְתָקֵן וּדְכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ
וטעם שמור ושמעת. על הדם שישפך על גבי המזבח:
שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ. קָשֶׁה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״שְׁמַע וְשָׁמַרְתָּ״, וְלָמָּה הִקְדִּים שְׁמִירָה לִשְׁמִיעָה? עוֹד, מַה רִבָּה בְּתֵיבַת אֵת וּבְתֵיבַת כָּל? עוֹד, לָמָּה לֹא אָמַר הֲטָבַת הַבָּנִים אֶלָּא בְּפָסוּק זֶה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁנִּרְאֶה שֶׁבָּא לָתֵת טַעַם לְמַאֲמַר ״לְמַעַן יִיטַב״, וַהֲלֹא כְּבָר קָדַם וְאָמַר שְׁמֹר וְגוֹ׳ וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁהַטּוֹבָה הָאֲמוּרָה הִיא שָׂכָר בְּעַד הַשְּׁמִירָה וְהַשְּׁמִיעָה שֶׁקָּדַם לוֹמַר הַכָּתוּב.
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמְּצַוֶּה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ תּוֹרָה וּמִצְווֹת ה׳ אֲשֶׁר כְּבָר נוֹדְעוּ לְיִשְׂרָאֵל מִפִּי מֹשֶׁה, וב׳ אֲשֶׁר יִגְזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים אֲשֶׁר יְחַדְּשׁוּ. לָזֶה כְּנֶגֶד תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁהֵם יְדוּעִים כְּבָר בַּתּוֹרָה אָמַר שְׁמֹר, וּכְנֶגֶד דְּבָרִים הַמִּתְחַדְּשִׁים מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר וְשָׁמַעְתָּ שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל כָּל גְּזֵרַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּסְיָגֵיהֶם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵת כָּל פֵּרוּשׁ ׳אֵת׳ לְרַבּוֹת כָּל גְּזֵרוֹת וּשְׁמִירוֹת וּגְדָרִים שֶׁיְּחַדְּשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוֹ כָּל פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים יִהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַדְּבָרִים כִּי זוּלַת זֶה אֵין הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגָּדֵר אֵין נִגְרָע מִמֶּנָּה דָּבָר. וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ כִּי גְּדָרִים וּסְיָגִים שֶׁעָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד דּוֹרוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לְהַבְדִּילָם מִכָּל כִּעוּר וְהַדּוֹמֶה לוֹ.
וְאָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי דְּבָרִים שֶׁגּוֹזְרִים חֲכָמִים אֵינָם כִּי אִם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם רְבִיד הַזָּהָב. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר כִּי תַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ הוּא גַּם כֵּן טַעַם הַצִּוּוּי וְשָׁמַעְתָּ, כִּי בָּזֶה תַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר שֶׁצִּוָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים, וְזֶה מִלְּבַד הַטּוֹב הַמֻּשָּׂג לַדּוֹרוֹת מֵאֶמְצָעוּת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הוּא טַעַם נוֹסָף לְמַאֲמַר ״וְשָׁמַעְתָּ״.
עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ״לָמָּה לִי לִלְמֹד שְׁמוּעָה זוֹ אַחַר שֶׁעָמַדְתִּי עָלֶיהָ וְיָדַעְתִּי מַה שֶׁיֵּשׁ עָלַי לִשְׁמֹר בְּמִצְוָה זוֹ?״ תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁמֹר״, פֵּרוּשׁ - וַהֲגַם אַחַר שֶׁשָּׁמַרְתָּ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁקָּדַם וְעָמַד עַל הַדְּבָרִים לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִשְׁמֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן וְשָׁמַעְתָּ, פֵּרוּשׁ - אֵינְךָ פָּטוּר מֵהַגָּעַת בִּשְׁמוּעָתָהּ שֶׁל מִצְוָה.
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע יד:ג) ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״, וְהִנֵּה לְפִי שֶׁאָמַר ״שְׁמֹר וְגוֹ׳ אֵת כָּל הַדְּבָרִים״, וְדָבָר זֶה הוּא מִן גֶּדֶר הַנִּמְנָע שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְקַיֵּם כָּל הַדְּבָרִים, לָזֶה אָמַר שְׁמֹר - פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהֵם בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וְשָׁמַעְתָּ - פֵּרוּשׁ, יְקַיֵּם הַמִּצְווֹת בְּלִמּוּד שְׁמִיעָתָהּ בַּפֶּה, וּבָזֶה נֶחְשָׁב עָלֶיךָ כְּאִלּוּ בָּאָה לְיָדְךָ וְקִיַּמְתָּ אוֹתָהּ, וּמֵעַתָּה יָכוֹל לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים.
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יט.), שֶׁאָמְרוּ: לִגְרַס אִינִישׁ וַהֲדַר לִסְבַּר, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, פֵּרוּשׁ, שְׁמֹר - שֶׁיִּשְׁמֹר יְדִיעַת הַהֲלָכָה וְהִיא הַגִּירְסָא, וְשָׁמַעְתָּ - הִיא הַסְּבָרָא לְכַוֵּן שְׁמוּעוֹתָיו בְּשִׂכְלוֹ.
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ג קצג.) כִּי מִי שֶׁהוּא בַּעַל עֲבֵרוֹת שַׁעֲרֵי דַּעַת הַתּוֹרָה נִנְעָלִים בְּפָנָיו, וְתִמְצָא (שלחן ערוך האר״י ז״ל הלכות תלמוד תורה) כִּי שַׁעֲרֵי פִּתְחֵי הַהֲבָנָה בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ בִּפְנֵי הָאָדָם, וְהֵם סוֹד הַקְּלִפּוֹת הַמִּתְהַוִּים מֵעֲבֵרוֹת הָאָדָם, וְזֶה שֶׁהֵעִיר הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, פֵּרוּשׁ, אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁתַּעֲמֹד עַל אֲמִתַּת הַתּוֹרָה לְהָבִין אֲמָרֶיהָ, שְׁמֹר הַמִּצְווֹת לְבַל תַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וּבָזֶה ״וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל״ וְגוֹ׳.
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמֹר, פֵּרוּשׁ, אִם הוּא בִּשְׁמִירָה שֶׁשּׁוֹמֵר הַתּוֹרָה, אָז ״וְשָׁמַעְתָּ״ תּוֹרָה מִפִּיהוּ. וְאָמְרוֹ אֵת כָּל הַדְּבָרִים, לְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּחֲגִיגָה (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְרַבִּי מֵאִיר הֵיכִי גָּמַר תּוֹרָה מִפּוּמֵיהּ דְּאַחֵר? וְהָאָמַר וְכוּ׳ ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ וְגוֹ׳, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרַשׁ ״הַט אָזְנְךָ וְגוֹ׳, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי״ - לְדַעְתָּם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְדַעְתִּי וְכוּ׳. קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּגָדוֹל הָא בְּקָטָן. וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנָם: דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב ״אֶל גִּנַּת אֱגוֹז״ וְגוֹ׳, אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר שִׁילָא לְאֵלִיָּהוּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי קָא עָבִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אָמַר לֵיהּ: קָאָמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמַיְיהוּ דְּכוּלְּהוּ רַבָּנָן וּמִפּוּמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר לָא קָאָמַר, מִשּׁוּם דְּגָמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמֵיהּ דְּאַחֵר. אָמַר לֵיהּ: רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא וְכוּ׳, אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא קָאָמַר ״מֵאִיר בְּנִי אוֹמֵר״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַגָּדוֹל יָכוֹל לִלְמֹד מֵהָרַב הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הָרַב רָשָׁע, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַקָּטָן. וְרַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מָצִינוּ שֶׁכָּתַב (הלכות תלמוד תורה ד) שֶׁאֵין לִלְמֹד מֵהָרַב אֶלָּא אִם הוּא כְּמַלְאַךְ ה׳, וְלֹא חִלֵּק בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן כְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא.
וְרָאִיתִי לַבַּ״ח (ש״ך יורה דעה סימן רמ״ו) שֶׁכָּתַב שֶׁלֹּא חִלֵּק בַּגְּמָרָא אֶלָּא לְדַעַת רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל הַשַּׁ״ס אֵינוֹ סוֹבֵר כֵּן, וְדִיֵּק לְשׁוֹן הַשַּׁ״ס שֶׁאָמַר רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרַשׁ, מַשְׁמַע דַּוְקָא רַבִּי מֵאִיר הוּא שֶׁסּוֹבֵר כֵּן, עַד כָּאן.
וְאֵין דְּבָרָיו נְכוֹנִים. אֶחָד, מִנַּיִן לוֹ לַתַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁמַּעֲשֵׂה רַבִּי מֵאִיר בְּמַחְלֹקֶת עוֹמֵד כָּל שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת בַּדָּבָר סְבָרָא. וְעוֹד, מִמַּה שֶׁמַּקְשֶׁה לְרַבִּי מֵאִיר מִדְּרָשַׁת ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ מוּכָח שֶׁחָפֵץ לְהַשְׁווֹתָם, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַחַר הָאֱמֶת שֶׁרַבִּי מֵאִיר לְחַלֵּק אָתָא מֵהַדְּרָשָׁה שֶׁהוּא לִמּוּד הַגָּדוֹל, אִם כֵּן מַה מַקְשֶׁה הַתַּלְמוּד מִדְּרָשַׁת ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ וְגוֹ׳, אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר שֶׁסּוֹבֵר שֶׁדְּרָשָׁה זוֹ מֻסְכֶּמֶת, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה יָכוֹל לוֹמַר רַבִּי מֵאִיר אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ כֵּן. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזּוֹ הִיא כַּוָּנַת הַמְתָרֵץ שֶׁאָמַר ״רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח״ וְכוּ׳, וּפֵרוּשׁ וְאֵינוֹ מוֹדֶה בִּדְרָשַׁת ״שִׂפְתֵי״ וְכוּ׳, אִם כֵּן מַאי חוֹזֵר לוֹמַר ״קָשׁוּ קְרָאֵי״ וְכוּ׳ אִם הַדּוֹרֵשׁ זֶה אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ זֶה. וְעוֹד, הֲרֵי רָבָא שֶׁהוּא אָמוֹרָא אַחֲרוֹן דָּרַשׁ ״אֶל גִּנַּת אֱגוֹז״, מָה הָאֱגוֹז הַזֶּה הֲגַם שֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ בְּטִיט וְכוּ׳ אֵין אֹכֶל שֶׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס וְכוּ׳ עַד כָּאן, וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם כִּסְבָרַת רַבִּי מֵאִיר, וְיָדוּעַ דְּהֲלָכָה כְּרָבָא הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁמַּעֲשֵׂה רַבִּי מֵאִיר בְּמַחְלֹקֶת שָׁנוּי. וְעוֹד, אִם דְּרָשַׁת ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ הִיא בֵּין לְגָדוֹל בֵּין לְקָטָן וְרַבִּי מֵאִיר לְבַד הוּא שֶׁסּוֹבֵר לְחַלֵּק, מַה מֵשִׁיב רַבָּה בַּר שֵׁילָה לְאֵלִיָּהוּ ״רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא״ וְכוּ׳, הֲלֹא אֵינוֹ סוֹבֵר אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל הַשַּׁ״ס סְבִירָא לֵיהּ שֶׁאֵין הֶתֵּר לִלְמֹד אֶלָּא מִכְּמַלְאָךְ בֵּין יִהְיֶה גָּדוֹל בֵּין יִהְיֶה קָטָן. וְעוֹד, מַה רְאָיָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהִסְכִּים ה׳ עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שֶׁחָזַר וְאָמַר שְׁמַעְתָּא מִפִּיו. וְאִם תֹּאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְּחִלָּה מַה סָבַר וּלְבַסּוֹף מַה סָבַר, שֶׁאֵין לוֹמַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵי ה׳ חָס וְשָׁלוֹם הַטַּעַם שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָה ״רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא״ וְכוּ׳. דַּע כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הָאָדָם בַּעֲשׂוֹתוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ נָקִי אֶלָּא מֵה׳ וְלֹא מֵאָדָם, וְיֵחָשֵׁב לוֹ לְחֵטְא עַד שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מֵה׳ וְאָדָם. וְלָזֶה כְּשֶׁעָשָׂה רַבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהָיָה לָמֵד מֵאָדָם שֶׁאֵינוֹ כְּמַלְאָךְ, הָיָה רַבִּי מֵאִיר נָקִי מֵה׳ אֲבָל לֹא מֵאָדָם, כָּל עוֹד שֶׁלֹּא נוֹדַע טַעְמוֹ אִם זַךְ וְיָשָׁר פָּעֳלוֹ. וְזֶה סִבֵּב שֶׁלֹּא הָיָה ה׳ אוֹמֵר שְׁמוּעָה מִפִּיו לִהְיוֹתוֹ חֲסַר הַשְּׁלֵמוּת. וְאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה טַעַם לִשְׁבָח בְּמַעֲשָׂיו, נִכְנַס בְּגֶדֶר ״וִהְיִיתֶם נְקִיִּים גַּם מִיִּשְׂרָאֵל״, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד חָזַר וְאָמַר שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמוֹ. וּלְעוֹלָם הָאֱמֶת כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וְהַנָּכוֹן לָתֵת טַעַם לָרַמְבַּ״ם הוּא, שֶׁסּוֹבֵר שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אֵין דַּעַת שְׁלֵמָה שֶׁתִּקָּרֵא גָּדוֹל לְהַתִּיר לוֹ לִלְמֹד מֵחָכָם רָשָׁע, שֶׁדַּוְקָא רַבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה שָׁלֵם בְּדַעַת וּבִידִיעָה הוּא שֶׁהֻתַּר לוֹ הַדָּבָר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ וַדַּאי שֶׁיִּלְמֹד מִמֶּנּוּ רִשְׁעוֹ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּיֵּק הַתַּלְמוּד וְאָמַר: רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרַשׁ וְכוּ׳ רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ דַּוְקָא גֶּדֶר זֶה שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהֶתֵּר זֶה, לְפִי שֶׁהוּא וַדַּאי יִזְרֹק הַקְּלִפָּה וְלֹא יֹאכַל אֶלָּא הָאֹכֶל. וּסְבָרָא זוֹ נְכוֹנָה וּסְמוּכָה מֵעַצְמָהּ הִיא, לָזֶה סָתַם רַמְבַּ״ם לֶאֱסֹר לִלְמֹד מֵהָרַב שֶׁאֵינוֹ כְּמַלְאָךְ בֵּין לְגָדוֹל בֵּין לְקָטָן, כִּי הַדּוֹרוֹת נִתְמַעֲטוּ וְאֵין לָנוּ הֶתֵּר זֶה אֶלָּא בְּרַבִּי מֵאִיר וְכַיּוֹצֵא. וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיב:) שֶׁאָמְרוּ: אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים וְכוּ׳.
וְעַל פִּי זֶה יִתְבָּאֵר עַל נָכוֹן אָמְרוֹ שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵימָתַי אֲנִי מַתְנֶה עָלֶיךָ שֶׁאֵין לְךָ לְהָבִין שְׁמוּעָה אֶלָּא מֵאָדָם שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת? אֶלָּא דַּוְקָא לְמִי שֶׁהוּא קָטָן וְחָסֵר לִשְׁמוֹעַ כָּל הַדְּבָרִים אוֹ רוּבָּם שֶׁהָרוֹב כַּכֹּל, אֲבָל הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ אֶלָּא חֵלֶק קָטָן יָכוֹל הוּא לִשְׁמוֹעַ אֲפִלּוּ מֵאָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּכְרַבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה מֵאַחֵר, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה מְשַׁמֵּר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁהָיָה זוֹרֵק קְלִפָּתוֹ וְאוֹכֵל תּוֹכוֹ.