וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃

הפסוק אוסר את שרץ העוף: וכל שרץ העוף טמא הוא לכם, לא ייאכלו. רש״י מבאר ש״שרץ העוף״ הם הנמוכים הרוחשים על הארץ, כגון זבובים וצרעים וחגבים, שהם טמאים וקרויים שרץ. לפי הפשט, מדובר ביצורים מעופפים קטנים המרחשים סמוך לקרקע, והם אסורים באכילה. הכתוב מוסיף אזהרה על סוג נפרד של בעלי כנף, שאינם עופות ממש אלא שרצים מעופפים, ומדגיש שגם הם בכלל הטמאים. כך משלימה התורה את תמונת האיסורים שבבעלי הכנף.