כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃

כי יהיה בך אביון. הַתָּאֵב תָּאֵב קוֹדֵם:

מאחד אחיך. אָחִיךָ מֵאָבִיךָ קוֹדֵם לְאָחִיךָ מֵאִמְּךָ:

שעריך. עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִים לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת:

לא תאמץ. יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמִּצְטַעֵר אִם יִתֵּן אִם לֹא יִתֵּן, לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא תְאַמֵּץ". יֵשׁ לְךָ שֶׁפּוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ וְקוֹפְצָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא תִקְפֹּץ" (שם):

מאחיך האביון. אִם לֹא תִתֵּן לוֹ, סוֹפְךָ לִהְיוֹת אָחִיו שֶׁל אֶבְיוֹן (שם):

אֲרֵי יְהֵי בָךְ מִסְכֵּנָא מֵחַד מֵאַחָיךְ בַּחֲדָא מִקִרְוָיךְ בְּאַרְעָךְ דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ לָא תַתְקֵף יָת לִבָּךְ וְלָא תִקְפֹּץ יָת יְדָךְ מֵאֲחוּךְ מִסְכֵּנָא

לא תאמץ את לבבך. לדבר על לבו דברים טובים:

תקפוץ. תסגור וכן קפצה פיה קפץ באף יקפצו מלכים פיהם והוא פעל קל:

האביון. י״‎א שהוא מגזרת ולא אבה כי הוא במשקל עליון וחביון והגיון שהשרש עלה חבה הגה והטעם שהוא מתאוה לכל דבר בעבוד חסרונו:

ולא תקפץ ולא תסגור כמו קפצה פיה.

כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן וְגוֹ׳. אָמְרוֹ בְךָ, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא י.) שֶׁאָמְרוּ כִּי טַעַם שֶׁבּוֹחֵר ה׳ לְיַסֵּר לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיִסּוּרֵי הָעֹנִי הוּא כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִזְכֶּה חֲבֵרוֹ הַמְּפַרְנְסוֹ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר בְּךָ אֶבְיוֹן פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ בָּא לוֹ הָעֹנִי הַגָּדוֹל. וְאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ, פֵּרוּשׁ לֹא תַחְשֹׁב בִּרְאוֹתוֹ אֶבְיוֹן שֶׁהוּא פָּחוּת, דַּע שֶׁהוּא מֵהַמְּיֻחָדִים שֶׁבְּאַחֶיךָ וְאֵין הוֹכָחָה מֵהָעֹנִי הֱיוֹתוֹ שְׁפַל אַחִים. וְטַעַם שֶׁסִּדֵּר הַדְרָגוֹת אֵלּוּ מֵאַחַד אַחֶיךָ מֵאַרְצְךָ, הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא מציעא עא.) שֶׁבָּא לוֹמַר עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ וְגוֹ׳,

עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר גַּם כֵּן הַדְרָגוֹת הַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר יִגְזֹר ה׳ בָּאֶבְיוֹנִים, הִנֵּה כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כב:כד) ״אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה״ וְגוֹ׳ שֶׁחֵלֶק הֶעָנִי מַפְקִידוֹ ה׳ בְּיַד הֶעָשִׁיר, וְזֶה הוּא עָשְׁרוֹ שֶׁמֻּפְקָדִים בְּיָדוֹ מְעוֹת הָעֲנִיִּים. וְהִנֵּה לִפְעָמִים יַפְקִיד ה׳ מְנַת עָנִי זֶה לְאָדָם קָרוֹב לָאִישׁ וְלֹא יִצְטַעֵר בִּלְקִיחַת פַּרְנָסָתוֹ מִמֶּנּוּ לֶהֱיוֹתוֹ קְרוֹבוֹ, גַּם לֹא יִצְטָרֵךְ לְסוֹבֵב נְתִיבוֹת. וּכְשֶׁיִּשְׁפֹּט ה׳ בְּצֶדֶק לְצַעֵר הֶעָנִי, יַרְחִיק לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאִישׁ זָר גַּם בְּרִחוּק מָקוֹם, וְיִצְטַעֵר הָאֶבְיוֹן לְסוֹבֵב מֵעִיר לְעִיר לִמְצֹא מָקוֹם אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לוֹ שָׁם טֶרֶף נַפְשׁוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אָחִיךָ אֶלָּא הוּא בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ מֵעִירְךָ בְּאַרְצְךָ.

אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּאַרְצְךָ שֶׁהוּא מְקוֹם הָעֹשֶׁר לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן יִמָּצֵא בָּהּ אֶבְיוֹן.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז לְהָעִיר הֶעָרָה גְּדוֹלָה עַל אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁבָּאוּמָּה, שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים וּמְצַפִּים מָתַי יָבֹא, וְהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיחֵנוּ אֲשֶׁר הוּא אֶבְיוֹן, וּכְבָר נִמְשַׁל לְעָנִי כְּאָמְרוֹ (זכריה ט:ט) ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְרָמַז הַדָּבָר אֲשֶׁר יְסוֹבְבֶנּוּ לִהְיוֹת אֶבְיוֹן וְאָמַר בְּךָ, פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ. גַּם רָמַז בְּתֵבַת בְּךָ כִּי הוּא אֶבְיוֹן בָּנוּ שֶׁמִּתְאַוֶּה מָתַי יָבֹא לְגָאֳלֵנוּ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁכְּשֶׁרָאָהוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שְׁאָלוֹ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כִּי הֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים בִּיאָתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע כֵּן גָּעָה הֶחָסִיד בִּבְכִיָּה רַבָּה מִתְּשׁוּקָתוֹ לָבֹא לְגָאֳלָם. וְלָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ שֶׁהוּא הַמְּיֻחָד שֶׁבְּאַחֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן על בראשית כו:י) בְּאָמְרוֹ ״כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם״ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא מֶלֶךְ הָעָם. וְאָמְרוֹ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ לְהָעִיר אֵלָיו שֶׁהוּא מְיֻחָד שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מוֹרֶה, כְּאָמְרוֹ (ישעיה יא:ג-ד) ״וְשָׁפַט בְּצֶדֶק וְגוֹ׳ וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳״. וּפֵרוּשׁ שְׁעָרֶיךָ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כה:ז) ״וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה״. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ לְהָעִיר כִּי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶבְיוֹן בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר חדש פרשת נח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִי חֲדָא קְהִילָא אוֹ חֲדָא כְּנִישְׁתָּא יִתְּעָרוּן בִּתְיוּבְתָּא מִיָּד אָתֵי בֶּן דָּוִד, עַד כָּאן, וּמֵעַתָּה אֶבְיוֹן הוּא תָּאֵב בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא אַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ לָבֹא בְּרִנָּה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, הֵעִיר מְקוֹם תַּאֲוָתוֹ הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, שֶׁהוּא תָּאֵב מָתַי תִּפָּקֵד הָעִיר הַיּוֹנָה (צפניה ג:א) חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת. וִיצַו ה׳ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ׳, אֶלָּא יִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְמַלְּאוֹת חֵשֶׁק הָאֶחָד הַמְּיֻחָד, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה דִּכְתִיב (ישעיה נד:יד) ״בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי״. וְגָמַר אוֹמֶר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פֵּרוּשׁ מִסִּבַּת אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲרִיךְ אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁל מְשִׁיחַ ה׳ שְׁמוֹ חַיִּים.