דְּבָרִים ט״ו · ט׳

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁ֘בַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

במילים פשוטות

הפסוק מזהיר שלא יהיה דבר בלב בליעל לומר ״קרבה שנת השבע שנת השמיטה״ ולהימנע מלתת לעני, פן יקרא עליך אל ה׳ והיה בך חטא. רש״י מבאר את הלשונות: ״וקרא עליך״ יכול שהקריאה היא מצווה, תלמוד לומר ״ולא יקרא״, ״והיה בך חטא״ מכל מקום, אפילו לא יקרא. אם כן למה נאמר ״וקרא עליך״, ללמד שממהר ה׳ להיפרע על ידי הקורא יותר ממי שאינו קורא. אבן עזרא מבאר ש״בליעל״ הוא שם, ו״ורעה עינך״ עניינו צרות עין. הכתוב מזהיר מפני חשבון קר שמונע צדקה לקראת שנת השמיטה שבה ישמט החוב.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וקרא עליך. יָכוֹל מִצְוָה, תַּ"לֹ וְלֹא יִקְרָא:

והיה בך חטא. מִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לֹא יִקְרָא. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וְקָרָא עָלֶיךָ"? מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִסְתַּמַר לָךְ דִילְמָא יְהֵי פִתְגָם עִם לִבָּךְ בִּרְשַׁע לְמֵימַר קְרִיבָא שַׁתָּא שְׁבִיעֲתָא שַׁתָּא דִשְׁמִטְתָא וְתַבְאֵשׁ עֵינָךְ בְּאָחוּךְ מִסְכֵּנָא וְלָא תִתֵּן לֵהּ וְיִקְרֵי עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בליעל. שם וי״‎א שהיא מלה מורכבת כגון תפלה שלא יעל ולא יגאל ולא יחיה:

ורעה עינך. כמו ושבה אל בית אביה והמלה מהשניים הנראים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך - דבר בליעל כלומר, דבר שהוא של רֶשַׁע כמו: דבר בליעל יצוק בו. שפתרונו כך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

קרבה שנת השבע שצויתיך שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ולפיכך ורעה עינך וגו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל