וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

מסת נדבת ידך. דֵּי נִדְבַת יָדְךָ, הַכֹּל לְפִי הַבְּרָכָה הָבֵא שַׁלְמֵי שִׂמְחָה וְקַדֵּשׁ קְרוּאִים לֶאֱכֹל:

וְתַעְבֵּד חַגָא דְשָׁבוּעַיָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מִסַת נִדְבַת יְדָךְ דִי תִתֵּן כְּמָא דִי יְבָרֵכִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ

מסת. דגשות הסמ״‎ך להתבלע הנו״‎ן והמלה מגזרת נס כטעם הרמת יד:

נדבת ידך. לעולה ולשלמי':

מסת - די לפי כח.

נדבת ידך - וכן פתר דונ"ש. ופשר מסת די. בברכת אל שדי. כדי כח ידי במתן ונדרים. והמדמה מסת אל מס, הוא חמס.

ועשית חג שבעות כבר פי׳‎ בפ׳‎ אמור מפני מה לא פירש הכתוב זמנו של חג זה מה שלא עשה כן בשאר מועדים.