דְּבָרִים י״ח · י״א

וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃

במילים פשוטות

הכתוב ממשיך את הרשימה: חובר חבר, שואל אוב וידעוני ודורש אל המתים. רש״י מבאר ש״חובר חבר״ הוא המצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד, ״שואל אוב״ הוא כישוף ששמו פיתום המדבר משיחיו ומעלה את המת, ״ידעוני״ מכניס עצם חיה ששמה ידוע לפיו. אבן עזרא מבאר ש״חובר חבר״ הם האומרים שיחברו את השדים, ו״דורש אל המתים״ הוא ההולך אל בית הקברות ולוקח עצם אדם מת, ובעבור מחשבתו נראות לו צורות. כך הפסוק משלים את רשימת אנשי המאגיה שכולם תועבות ה׳, שכן האמת היא בתמימות עם הבורא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וחבר חבר. שֶׁמְּצָרֵף נְחָשִׁים אוֹ עַקְרַבִּים אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת לְמָקוֹם אֶחָד:

ושאל אוב. זֶה מְכַשְּׁפוּת שֶׁשְּׁמוֹ פִּיתוֹם וּמְדַבֵּר מִשִּׁחְיוֹ וּמַעֲלֶה אֶת הַמֵּת בְּבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ:

וידעני. מַכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו וּמְדַבֵּר הָעֶצֶם עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת (שם):

ודרש אל המתים. כְּגוֹן הַמַּעֲלֶה בְזַכְרוּתוֹ וְהַנִּשְׁאָל בְּגֻלְגֹּלֶת (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְרָטִין רְטָן וְשָׁאֵל בִּדִין וּדְכוּרוּ וְתָבַע מִן מֵתַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וחבר חבר. אלה האומרים שיחברו השדים:

אוב וידעני. פירשתיו:

ודורש אל המתים. ההולכים אל בית הקברות ולוקחים עצם אדם מת ובעבור מחשבתו ושגיונו תראה לו דמות צורות בחלום גם בהקיץ וכל אלה תועבות השם כי האמת להיות לב האדם תמיד תמים עם בוראו וכאשר ישען על חכמתו לבקש האמת ומה שיהיה חוץ מהשם הנה לבו חסר כי הוא משובש והרוצה לדרוש ידרוש מהשם על פי הנביא על כן כתוב אחריו נביא מקרבך זה יהושע והעד שאמר אליו תשמעון וכתיב וישמעו אליו בני ישראל ועוד ראיה אחרת כי לא מצאנו נביא שנכנס עם ישראל לארץ כי אם יהושע גם כן יתכן להיות זה כלל לכל נביא שיקום אחר משה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וחבר חבר - הניגון בחי"ת כמו: מן הַחֶרֶב. תאכל הֶחָרֶב וזה מוכיח וחובר חֲבָרִים מחוכם כמו מן מלך - מלכים. וכמו מן עבד - עבדים. כן יאמר מן חֶבֶר חֲבָרִים. ואילו היה חבר טעמו בבי"ת כמו: חָבֵר אנכי לכל אשר יראוך. יָרֵךְ גָּדֵר כָּתֵף וְגָזֵל שטעמם למטה, היה לו לומר וחובר חֲבֵרִים מן יָרֵךְ יְרֵכוֹ גְּזֵלוֹ. חֲבֵרִים מקשיבים לקולך - ובחי"ת מצאתי אחרי כן בספרי ספרד כדברי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ושאל אוב וידעני וגו׳‎ תנו רבנן בעל אוב זה המדבר מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו פרש״‎י מעלה את המת ויושב לו באחד מבין פרקי העצמות של המכשף כגון על פרקי אצבעותיו או פרקי ברכיו. ת״‎ר בעל אוב אחד המעלה בזכורו ואחד המעלה בגולגולת. בזכורו פרש״‎י מעלה את המת על זכרותו בגלגולת המוטלת מן המת לארץ ועונה מה ששואלים אותו ע״‎י מכשפות. הכי מיתנייא והכי פירש״‎י בפרק ארבע מיתות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל