כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

לא כן נתן לך ה' אלהיך. לִשְׁמֹעַ אֶל מְעוֹנְנִים וְאֶל קוֹסְמִים, שֶׁהֲרֵי הִשְׁרָה שְׁכִינָה עַל הַנְּבִיאִים וְאוּרִים וְתֻמִּים:

אֲרֵי עַמְמַיָא הָאִלֵין דִי אַתְּ יָרֵת יָתְהוֹן מִן מְעָנְנַיָא וּמִן קַסָמַיָא שָׁמְעִין וְאַתְּ לָא כֵן יְהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ

כי הגוים האלה אלה הגוים אשר אתה יורש על כרחם צריכים הם להיות שומעים אל מעננים ואל קסמים לפי שאין הקב״‎ה מדבר עמהם ואינו משרה שכינתו עליהם.

ואתה לא כן אינך צריך כמותם לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים שהרי נביא מקרבך כמוני וגו'.

כִּי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ יִשְׁמָעוּ. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לָהֶם לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָהֶם הַמְּעוֹנְנִים, כִּי יוֹדִיעוּם הַמְּעוֹנְנִים מַה שֶׁרָשׁוּם בַּמַּזָּל, וְאַתָּה לֹא כֵן פֵּרוּשׁ, לֹא תְּהֵא הוֹדָעַת הָעֲתִידוֹת לְךָ כֵּן, אֶלָּא ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳:

אוֹ יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״לֹא כֵן״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵינְךָ בְּמַצָּב זֶה כְּמוֹתָם, אֶלָּא נְתָנָם לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ תַּחַת מֶמְשַׁלְתְּךָ כָּל הַמַּזָּלוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ (תהלים ח:ז) ״כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו:) בְּפָסוּק ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מא:ב).

וְאָמְרוֹ נָבִיא אָקִים וְגוֹ׳, בָּא לְהָשִׁיב: סוֹף כָּל סוֹף כְּפִי זֶה יִהְיוּ הַגּוֹיִם בְּהַדְרָגָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּדְעוּ הָעֲתִידוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל. לָזֶה אָמַר ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁכֵּן הֵבִין שָׁאוּל כְּשֶׁשָּׁאַל בְּבַעֲלַת אוֹב (שמואל א כח:ח), כִּי לֹא אָסַר ה׳ לִשְׁאוֹל אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיָּקִים נָבִיא, אֲבָל זוּלַת זֶה אִם יִצְטָרְכוּ לָדַעַת שָׁאוֹל יִשְׁאֲלוּ בָּהֶם.