וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃

הכתוב מספר שה׳ ענה למשה ״היטיבו אשר דברו״. לפי פשוטו של מקרא, הקדוש ברוך הוא הסכים לבקשת ישראל שביקשו במעמד הר סיני שלא לשמוע עוד את קול ה׳ ישירות אלא באמצעות משה, ואמר שהיטיבו לדבר בבקשה זו. כך הפסוק מאשר שהדרך של קבלת דבר ה׳ באמצעות נביא היא דרך ראויה ומקובלת לפניו, ולא חולשה או חטא. הסכמת ה׳ לבקשת העם היא היסוד למוסד הנבואה שיימשך בדורות הבאים, שבו הנביא משמש כפה המעביר את דבר ה׳ אל ישראל.