וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ׃

הכתוב קובע שהאיש אשר לא ישמע אל דברי הנביא אשר ידבר בשמי - ״אנכי אדרוש מעמו״. אבן עזרא מבאר ש״אנכי אדרוש מעמו״ פירושו שמיתתו בידי שמים, והעד לכך הוא האיש שלא שמע אל דברי הנביא שאמר ״הכני נא״, ושם כתוב שהומת בדבר ה׳, וכבר היה הנביא נודע. כך הפסוק קובע את חובת הציות לנביא האמיתי, ואת העונש - בידי שמים - למי שממרה את דברו. הכתוב מדגיש שהתעלמות מדברי הנביא המדבר בשם ה׳ אינה עניין של מה בכך, אלא כרוכה בעונש חמור מן השמים.