שָׁל֥וֹשׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּת֣וֹךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃

לאחר הכניסה לארץ מצווה העם להבדיל שלוש ערים בתוך הארץ שה׳ נותן לו לרשתה. ערים אלו יהיו ערי מקלט, מקום מפלט לרוצח בשגגה. החזקוני מעיר שכבר נצטוו ישראל על הפרשת ערים אלו במקום אחר, ולא חזרה התורה על העניין כאן אלא בשביל להוסיף את דין ״תכין לך הדרך״ שיבוא בפסוק הבא, כלומר הכנת דרכים נוחות המובילות אל הערים. אונקלוס מתרגם את הדברים כפשוטם, ״תלת קרוין תפרש לך״, שלוש ערים תפריש לך בתוך ארצך. הפסוק מניח את היסוד למערכת הגנה על ההורג בשוגג מפני גואל הדם.