אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃

תוכן שליחות השלום: אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך, לא אסור ימין ושמאול. אבן עזרא מבאר ש״בדרך״ הכוונה לדרך הידועה, כלומר לדרך המלך הראשית. אונקלוס מתרגם ״אעבר בארעך בארחא בארחא אזל לא אסטי ימינא ושמאלא״. הפסוק מוסר את בקשת השלום של משה מסיחון: לעבור בארצו בדרך הראשית בלבד, מבלי לסטות ימינה או שמאלה אל השדות והכרמים. זוהי בקשה מתונה ומכובדת המבטיחה שהמעבר יהיה שקט ולא יגרום כל נזק. הכפילות ״בדרך בדרך״ מדגישה את ההתחייבות להישאר בדרך הסלולה בלבד ולא לפגוע ברכוש התושבים.