דְּבָרִים ב׳ · ל״ד

וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כׇּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כׇּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃

במילים פשוטות

הפסוק ממשיך: ונלכוד את כל עריו בעת ההיא, ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף, לא השארנו שריד. רש״י מבאר ש״מתם״ פירושו אנשים, ומרחיב על ההבדל בין ביזת סיחון לביזת עוג. אבן עזרא מבאר גם הוא ש״מתם״ הם בני אדם. אונקלוס מתרגם ״וכבשנא ית כל קרווהי בעדנא ההיא וגמרנא ית כל קרוי גבריא ונשיא וטפלא״. הפסוק מתאר את שלמות הכיבוש: ישראל לכדו את כל ערי סיחון והחרימו את כל יושביהן. תיאור המלחמה המקיף מבטא את מימוש הבטחת ה׳ למסור את סיחון וארצו בידי ישראל, כשלב ראשון בכיבוש ארצות עבר הירדן המזרחי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מתם. אֲנָשִׁים, בְּבִזַּת סִיחוֹן נֶאֱמַר בָּזַזְנוּ לָנוּ, לְשׁוֹן בִּזָּה, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם וּבוֹזְזִים אִישׁ לוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ לְבִזַּת עוֹג, כְּבָר הָיוּ שְׂבֵעִים וּמְלֵאִים, וְהָיְתָה בְּזוּיָה בְּעֵינֵיהֶם, וּמְקָרְעִין וּמַשְׁלִיכִין בְּהֵמָה וּבְגָדִים, וְלֹא נָטְלוּ כִּי אִם כֶּסֶף וְזָהָב, לְכָךְ נֶאֱמַר בַּזּוֹנוּ לָנוּ, לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן, כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי בְּפַ' וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּכְבַשְׁנָא יָת כָּל קִרְווֹהִי בְּעִדָנָא הַהִיא וְגַמַרְנָא יָת כָּל קִרְוֵי גֻבְרַיָא וּנְשַׁיָא וְטַפְלָא לָא אַשְׁאַרְנָא מְשֵׁזִב

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מתם. בני אדם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל