וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

אשת. אֲפִלּוּ אֵשֶׁת אִישׁ:

ולקחת לך לאשה. לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, שֶׁאִם אֵין הַקָּבָּ"ה מַתִּירָהּ יִשָּׂאֶנָּה בְאִסּוּר, אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ סוֹפוֹ לִהְיוֹת שׂוֹנְאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ וְגוֹ'", וְסוֹפוֹ לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, לְכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ (תנחומא):

וְתֶחֱזֵי בְּשִׁבְיָה אִתְּתָא שַׁפִּירַת חֵזוּ וְתִתִּרְעֵי בַהּ וְתִסְבַהּ לָךְ לְאִנְתּוּ

אשת. כבר דרשוהו חז״‎ל:

יפת תאר. בעיניו:

וחשקת בה. שתחזקנה לקחתה לאשה כי אחר כן יאמר ובעלתה וכמוהו ואקח אותה לי לאשה:

אשת יפת תאר פרש״‎י אפי׳‎ אשת איש וא״‎ת מנא לן למדרש הא אלא י״‎ל לא מצינו אשת שאינו דבוק וה״‎ל למכתב אשה יפת תואר והשתא דכתב אשת ש״‎מ למדרש אשת איש הוא דאתא סד״‎א כיון שהיא אשת איש תאסר עליך אפי׳‎ אחר כל המעשים המוטלים עליך לעשות לה משום דלבא נמשך אחר בעלה ומכרת היא בקריצותיו וברמיזותיו ואיכא למיחש קמ״‎ל דאפילו הכי מותרת.

ולקחת לפי פשוטו וחשקת, ולקחת אותה לך לאשה כמו שכתוב למעלה רק הנשים והטף תבוז לך.

וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה וְגוֹ׳. לִרְבוּתָא נָקַט ״בַּשִּׁבְיָה״, כִּי מָה לְאִשָּׁה בַּמִּלְחָמָה, וַדַּאי לְשֵׁם זְנוּת הוּבְאוּ הֵנָּה, וְעַל כֵּן הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁתִּמְאַס בָּהּ, כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים. וְאִם יַשִּׁיאֲךָ יִצְרְךָ עַל כָּל פָּנִים ״וְחָשַׁקְתָּ בָהּ״, אָז ״וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה״. מִלַּת ״לְךָ״ מְיֻתֶּרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (קידושין כב.) ״לְךָ״ וְלֹא לְאָבִיו אוֹ לִבְנוֹ, מִכָּל מָקוֹם נוּכַל לְפָרֵשׁ כְּפִי הַפְּשָׁט ״לְךָ״ וְלֹא לְזַרְעֲךָ, כִּי תּוֹעֶלֶת מְדֻמֶּה זֶה אֵינוֹ כִּי אִם לְךָ, אֲבָל לְזַרְעֲךָ אַדְּרַבָּה הַדָּבָר מַזִּיק, כִּי לַסּוֹף יִהְיֶה לְךָ מִנַּהּ בְּנֵי דְּלָא מְעַלֵּי, וְהַיְינוּ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. ״וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ״, הַיְינוּ חֶדֶר לִפְנִים מֵחֶדֶר, כְּסוּת עֵינַיִם לְחֶרְפָּתְךָ שֶׁלֹּא תִּגָּלֶה רָעָתְךָ בְּקָהָל.

וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. וְגוֹ׳ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן שֶׁהַכֹּל עִנְיְנֵי אֲבֵלוּת הֵמָּה. וְעִקַּר תַּחְבּוּלָה זוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הוּא בְּבֵית אֵבֶל וְיִזְכֹּר לְיִצְרוֹ יוֹם הַמִּיתָה כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ רז״ל (שם מ): הָרוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו יִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים כוּ׳, וְאוּלַי אָזֵיל יִצְרוֹ עַל יְדֵי זְכִירַת הָאֲבֵלוּת. וְאָמַר כָּאן שֶׁאִם בְּכָל אֵלֶּה לֹא יוּסַר וְהוּא עוֹמֵד בְּחֵשֶׁק תַּאֲוָתוֹ, אָז ״תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה״, לְךָ לְבַד הִיא נְאוֹתָה וְאַתָּה נָאֶה לָהּ, כִּי כָמוֹהָ כָּמוֹךָ.

וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנֹאוֹתָהּ. מִלַּת ״וְהָיָה״ יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמּוֹרָה עַל הַוַּדַּאי שֶׁכָּךְ יִהְיֶה. וּלְפִי דַרְכֵּנוּ נִגְזָר וַדַּאי זֶה מִלְּשׁוֹן רז״ל שֶׁעַל יְדֵי זְכִירַת יוֹם הַמִּיתָה וַדַּאי אָזֵיל הַיֵּצֶר הָרָע, וְאָז מִמֵּילָא תִּפָּסֵק הַתְּשׁוּקָה. וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁדִּיֵּק רַשִׁ״י מִמִּלַּת ״חָפַצְתָּ״ לְשׁוֹן עָבָר, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אִם לֹא תַחְפֹּץ בָּהּ״ לְהַבָּא, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר הַגָּלוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּךְ יִהְיֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ כְּבָר נַעֲשָׂה הַדָּבָר מֵאָז וּמִקֶּדֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ״. וְיִתָּכֵן עוֹד לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן ״וְהָיָה״ שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁהָעִנְיָן יִהְיֶה בַּהֲוָיָתוֹ וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה, וּבָזֶה הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחִילוֹתָ לְהָטִיל עָלֶיהָ שִׂנְאָה כָּךְ יִהְיֶה לְעוֹלָם, וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה דַּעְתְּךָ מִשִּׂנְאָה לְאַהֲבָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנאוֹתָהּ, וְזֶה מֵאֵת ה׳, שֶׁלֹּא לְעָרֵב עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְּבֵי הַסְּנֶה. וְהוּא דִּקְדּוּק נָכוֹן בְּמִלַּת ״וְהָיָה״, וּמְיֻשָּׁב גַּם לְשׁוֹן ״אִם״ הַמּוֹרָה עַל הַסָּפֵק, וְלִדְבָרֵינוּ הוּא מְיֻשָּׁב שַׁפִּיר.

וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. הִנֵּה מֵאָמְרוֹ יְפַת תֹּאַר מַשְׁמַע דַּוְקָא יְפַת תֹּאַר, וּמֵאָמְרוֹ וְחָשַׁקְתָּ בָהּ דָּרְשׁוּ בְּסִפְרֵי אֲפִלּוּ כְּעוּרָה, וְזֶה מִן הַתֵּמַהּ לָמָּה יֹאמַר יְפַת תֹּאַר וְיִצְטָרֵךְ לְרַבּוֹת כְּעוּרָה? הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְרָאִיתָ אֵשֶׁת״ וְלֹא יִכְתֹּב לֹא ״יְפַת תֹּאַר״ וְלֹא ״וְחָשַׁקְתָּ״.

וּלְיַשֵּׁב הַכָּתוּב צָרִיךְ לְהָעִיר בָּעִנְיָן, לָמָּה יְצַו ה׳ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְטַמֵּא אָדָם עַצְמוֹ בְּבַת אֵל נֵכָר, וּבִפְרָט בְּעֵת מַעֲשֵׂה הַנֵּס בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף טַהֲרָה וּדְבֵקוּת בַּה׳, יַתִּיר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה כִּעוּר הַשָּׂנאוּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יַפְעִיל הַרְחָקַת דְּבֵקוּתֵנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ. בִּשְׁלָמָא הֶתֵּר אֲכִילַת אִסּוּר מָצִינוּ לָרַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (הלכות מלכים פרק ח) שֶׁנָּתַן טַעַם אִם יִרְעַב, וְהוּא טַעַם נָכוֹן, אֲבָל מַעֲשֶׂה זֶה יְתַעֲבֶנּוּ עוֹשֵׂנוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קדושין כא:) לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, וּמִן הָרָאוּי הוּא לְהַכְנִיעוֹ וּלְאַבְּדוֹ מִלֵּב עַם קָדוֹשׁ בַּזְּמַן הַהוּא אֲשֶׁר מַלְכָּם בְּרֹאשָׁם לְהִלָּחֵם לָהֶם.

אָכֵן יְסוֹד הַדָּבָר וְסוֹדוֹ הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חדש בלק נ״ג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִשְׁבּוּ כַּמָּה נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת בְּיַד סִטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי עוֹלָם בָּאִים מֵהָאֻמּוֹת, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה תּוֹכִיחַ, וְכַמָּה גְּדוֹלֵי עוֹלָם שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן וְאוּנְקְלוֹס הַגֵּר וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת:

עוֹד אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד אֶחָד: תִּמְצָא נְשָׁמָה טְהוֹרָה דְּבוּקָה בִּנְשָׁמָה טְמֵאָה, וְאֵין כֹּחַ בַּטְּהוֹרָה לְהַטּוֹת הַטְּמֵאָה לְהֵיטִיב, וְהִיא מֻנַּחַת שָׁם עַד עֵת דְּרוֹר. וְצֵא וּלְמַד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִנִּשְׁמַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיְתָה דְּבוּקָה בִּשְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״רַחֲבַת יָדַיִם״ (בראשית לד,כא) כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים (ליקוטי תורה וישלח). וּמָצִינוּ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַלָּזוֹ לֹא עָשְׂתָה מִפְעָל טוֹב בִּשְׁכֶם, וְיָצְתָה כְּשֶׁדָּבַק בְּדִינָה, מָצְאָה הַנֶּפֶשׁ מִינָהּ וְנִדְבְּקָה בּוֹ, כְּאָמְרוֹ (בראשית לד,ג) ״וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה״. וּשְׁמֹר לְךָ כְּלָל זֶה. וְיֵשׁ נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה בֵּין הַקְּלִפָּה שֶׁבִּמְקוֹם שְׁכוּנָתָהּ תַּטֶּה לֵב הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכוֹ לְהֵיטִיב, וִיגָרְשׁוּ חֵלֶק הָרַע אוֹ יְמַתְּקוּהוּ. וְהֵם הַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים מִן הָאֻמּוֹת מֵעַצְמָן כְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וּכְנַעֲמָה, וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ גֵּרִים שֶׁמֵּעַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים.

וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה יִתְלַבֵּשׁ בָּאָדָם אוֹר הַשְּׁכִינָה וִיגָרֵשׁ מִמֶּנּוּ חֵלֶק הָרַע, כְּאָמְרוֹ (קהלת ח:ה) ״שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע״, וּבִפְרָט שְׁלוּחֵי מִצְוָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה בִּשְׁעַת שְׁלִיחוּתָם אֲפִלּוּ מִיֵּצֶר הָרַע מִצְוָתָם מַצִּילָתָם, וּכְמוֹ כֵן הָעוֹסֵק בַּעֲבֵרָה מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמְעַוֶּתֶת דַּרְכּוֹ.

וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ ה׳ אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת, יָאִירוּ מַאַמְרֵי אֵל עֶלְיוֹן כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם בְּמִצְוָה זוֹ, וְהוּא לְפִי שֶׁהִקְדִּים כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ׳, שֶׁיְּצִיאָתוֹ הִיא לִדְבַר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה. אָמַר עוֹד, אִם רָאָה בַּשִּׁבְיָה, פֵּרוּשׁ בִּשְׁעַת שִׁבְיָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן דִּקְדֵּק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹדֶנּוּ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה. אִם יִרְאֶה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, פֵּרוּשׁ אֵשֶׁת סָמוּךְ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קידושין כא:) אֵשֶׁת אִישׁ, וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁאִם לְדִבְרֵיהֶם לְבַד יְכַוֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר אֵשֶׁת אִישׁ לֹא אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. אֶלָּא בָּאָה לְהָעִיר שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה יְגַלֶּה ה׳ אֶת עֵינָיו לְהַכִּיר בַּגּוֹיָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְפַת תֹּאַר שֶׁהִיא נְשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת יְפַת תֹּאַר, כִּי זֹהַר נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֻפְלָא וְעָצוּם הוּא, וְזֹאת הָאִשָּׁה קָנְתָה בָּהּ חֵלֶק זֶה הַטּוֹב, וְלָזֶה קְרָאָהּ הַכָּתוּב ״אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר״. וְהַכָּרָתָהּ הוּא עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁק בָּהּ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה דָּבוּק בַּשְּׁכִינָה בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתְךָ עָסוּק בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה כָּאָמוּר, זֶה יְעִירְךָ שֶׁלְּדָבָר טוֹב חָשַׁקְתָּ.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר בָהּ וְלֹא אָמַר אוֹתָהּ, לְהָעִיר כִּי לֹא לָאִשָּׁה אַתָּה חוֹשֵׁק אֶלָּא לְמַה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר, שֶׁהוּא חֵלֶק הַטּוֹב הַדּוֹמֶה לַנֶּפֶשׁ הַטְּהוֹרָה. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁכְּעוּרָה הָאִשָּׁה בִּכְלַל הַהֶתֵּר, כִּי אֵינוֹ חוֹזֵר יְפַת תֹּאַר לַגּוֹלֶם הַנִּגְלֶה, כִּי אֵלָיו לֹא יִמָּשֵׁךְ תַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל בְּמַצָּב זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

וְאָמַר וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, הִנֵּה בְּכָל מַאֲמָר הַמִּתְכַּנֶּה לָהּ אָמַר הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן כִּנּוּי ״וַהֲבֵאתָהּ״ וְגוֹ׳, ״וּבְעַלְתָּהּ״ וְגוֹ׳, ״וְשִׁלַּחְתָּהּ״, וְכָאן אָמַר וְלָקַחְתָּ, שִׁנָּה הַכָּתוּב לַהֲעִירְךָ שֶׁהַלְּקִיחָה הִיא בַּנֶּעְלָם שֶׁהִיא נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעִנְיָן יִהְיֶה לוֹ בָּהּ לְקִיחָה אַחֶרֶת שֶׁיִּזְכֶּה בִּיפַת תֹּאַר, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה שֶׁבָּהּ חֵלֶק מֵהַטּוֹב, תֵּכֶף יִקְנֶה מְקוֹמוֹ חֵלֶק הַטּוֹב בְּיִשְׂרָאֵל וְיִזְכֶּה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁזָּכְתָה דִּינָה בַּת יַעֲקֹב בְּנֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה בִּפְגֹעַ בָּהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר.

וְהִנֵּה לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת בִּדְבֵקוּת הַקְּדֻשָּׁה בַּקְּלִפָּה כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, וְזֹאת הָאִשָּׁה אֵין יָדוּעַ אִם חֵלֶק הַדָּבוּק בָּהּ הוּא דָּבָר הַיּוֹצֵא בִּדְבִיקָה רִאשׁוֹנָה כַּנִּזְכָּר וְנִשְׁאֲרָה הָאִשָּׁה חֲלוּטָה בְּחֵלֶק הָרַע וְנִתְרוֹקְנָה מֵחֵלֶק הַטּוֹב, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁכֻּלָּהּ נֶחְלֶטֶת בְּחֵלֶק הַטּוֹב כְּרוּת וּכְנַעֲמָה. לָזֶה יְצַו ה׳ וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגוֹ׳ וְיַרְחִיק מִמֶּנּוּ חֵלֶק דְּבֵקוּת בְּחִינַת הָרַע, וְאָז תִּבָּדֵק הָאִשָּׁה אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם נִתְגַּיְּרָה אִשְׁתּוֹ זוֹ וַהֲרֵי הִיא כְּרוּת וּכְנַעֲמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה אִם יַחְפֹּץ, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ וְגוֹ׳ זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי חֵלֶק הַטּוֹב שֶׁהָיָה בָּהּ יָצָא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן וְנֶחְלַק הָרַע.

וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁיִּתְאַוֶּה הָאָדָם לְאִשָּׁה נָכְרִיָּה בְּדֶרֶךְ זְנוּת, כִּי לֹא אָמַרְנוּ שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה לְנָכְרִית אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁהוּא בִּדְבַר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחֲרֵי כֵן, לָזֶה צִוָּה ה׳ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ וְגוֹ׳ וְכָל הַדְּבָרִים הַמְנַוְּלִים אֶת הָאִשָּׁה לְהָסִיר תַּאֲוָה הַטִּבְעִית, וְאִם נִתְגַּיְּרָה וְחָפֵץ בָּהּ זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי נִתְמַתְּקָה וְנֶחְלַט מִמֶּנָּה חֵלֶק הָרַע וְלָזֶה וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ בָּהּ, דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּהּ לְהָעִיר כִּי הַחֵפֶץ הוּא בְּמַה שֶׁבָּהּ שֶׁהוּא חֵלֶק הַטּוֹב.

וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. דִּקְדֵּק לוֹמַר לְנַפְשָׁהּ, לָתֵת טַעַם לָמָּה יְשַׁלְּחֶנָּה וְלֹא יִמְכְּרֶנָּה וְיֵהָנֶה מִדָּמֶיהָ, כֵּיוָן שֶׁהִיא מִכְּלַל הַשִּׁבְיָה שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳. וְאָמַר הַטַּעַם הוּא ״לְנַפְשָׁהּ״, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל נַפְשָׁהּ שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר שֶׁרָמַז בַּתְּחִלָּה אַחַר שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנָּה. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְנַפְשָׁהּ, פֵּרוּשׁ הַטְּמֵאָה שֶׁל הַגּוֹיָה, לִשְׁלֹל כִּי נֶפֶשׁ יְפַת תֹּאַר הַטְּהוֹרָה כְּבָר זָכִיתָ בָּהּ וְלֹא נִשְׁאַר בָּהּ אֶלָּא נֶפֶשׁ הַגּוֹיָה.

וְאָמְרוֹ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ יִשְׂרָאֵל עִם בְּחִינַת הָרַע בְּדֶרֶךְ זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סט:כז) ״אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ״, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתְרַעֶמֶת עַל הָאֻמּוֹת שֶׁאַחַר שֶׁרוֹאִים יִשְׂרָאֵל מֻכִּים רוֹדְפִים אוֹתָם, וְזוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁאַחַר שֶׁהוֹצִיא בָּלְעָהּ מִפִּיהָ לֹא יֵהָנֶה עוֹד מִכַּסְפָּהּ.

וְגָמַר אוֹמֶר תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמֶּנָּה עָשְׁרָהּ וְטוּבָהּ שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר, וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ עֲנִיָּה, עָשִׂיתָ אוֹתָהּ מְעֻנָּה, עָשִׂיתָ אוֹתָהּ עֲכוּרָה. וְזֶה יָעִיד עוֹד עַל דְּבָרֵינוּ, כִּי הֲיִתָּכֵן בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַבָּא עַל אִשָּׁה הַגּוֹיָה הוּא מְעַנֶּה אוֹתָהּ, וַהֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה כב:) חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם בְּהֶמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִנְּשׁוֹתֵיהֶן וּנְשׁוֹתֵיהֶן יוֹתֵר מֵהֶם, וּמַה עִנּוּי הוּא זֶה לַגּוֹיָה? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הוּא עִנּוּי הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא שָׁלַל קֹדֶשׁ מִמֶּנָּה.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּתְבָּאֵר הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הִנֵּה כָּל בִּנְיַן הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ תָּלוּי בְּמַעֲשֵׂה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִם יֵיטִיבוּ דַּרְכֵיהֶם - הָעוֹלָם קַיָּם וְיִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, גַּם ה׳ אֱלֹהֵינוּ יִשְׂמַח וְיָגֵל בָּנוּ. וְיוֹשֶׁר דַּרְכָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בְּנִצְחוֹן יֵצֶר הָרַע. וּבָא הַכָּתוּב לְהָעִיר הָאָדָם כִּי בִּיצִיאָתוֹ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לָבֹא לָעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה מוּכָן לַמִּלְחָמָה, כִּי לֹא יַחְשׁוֹב שֶׁאֵין צָרִיךְ תִּגְבּוֹרֶת לְנִצָּחוֹן זֶה, אֶלָּא אַדְרַבָּה לָזוֹ יִקָּרֵא מִלְחָמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ד:א) אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁאֵין גְּבוּרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְלָזֶה אָמַר לַמִּלְחָמָה בְּפַתָּ״ח תַּחַת הַלָּמֶ״ד.

וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, בָּא לְהָעִיר כִּי לֹא מִלְחָמָה זוֹ כְּגִבּוֹר הַלּוֹחֵם לִלְכֹּד עִיר, וּכְשֶׁיָּקוּץ בַּמִּלְחָמָה יִפְנֶה וְיֵלֵךְ לְעַצְמוֹ, אֶלָּא כְּאָדָם הַלּוֹחֵם עִם אוֹיְבוֹ שֶׁאִם יִתְרַשֵּׁל יָקוּם עָלָיו וְהִכָּהוּ. כְּמוֹ כֵן אִם יִתְרַשֵּׁל הָאָדָם מִלִּלְחֹם אֶת הָאוֹיֵב יָקוּם עָלָיו וִיאַבְּדֵהוּ מִן הָעוֹלָם, וּמַבְטִיחוֹ הַכָּתוּב שֶׁהֲגַם שֶׁתַּקִּיף הוּא הַיֵּצֶר מִכֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי, אַף עַל פִּי כֵן יִתְּנֵהוּ ה׳ בְּיָדוֹ. וְאוֹמֵר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שִׁבְיוֹ״ וְלֹא ״אוֹתוֹ״, שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ בְּעַצְמוֹ וְהֶעְדֵּרוֹ הוּא הַמְּקֻוֶּה, אֶלָּא ״שִׁבְיוֹ״ - פֵּרוּשׁ מַה שֶׁשָּׁבָה הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב מִמְּךָ וּמִכַּיּוֹצֵא בְּךָ בְּפִתּוּיוֹ וּבְנִצְחוֹנוֹ, שֶׁכַּמָּה נְשָׁמוֹת מֵעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁבוּיוֹת בְּיָדוֹ.

וְאָמְרוֹ וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, אָמַר ״אֵשֶׁת״ סָמוּךְ, פֵּרוּשׁ נִשְׁמַת אָדָם, כִּי אֵין הַס״מ שׁוֹלֵט בַּנֶּפֶשׁ עַד שֶׁתֵּרֵד מַטָּה וְתִכָּנֵס בָּאָדָם מִמֶּנּוּ הוּא לוֹקְחָהּ בַּשְּׁבִי, וְהַנֶּפֶשׁ תִּקָּרֵא אִשָּׁה, וְקָרָא לָזוֹ יְפַת תֹּאַר כִּי הַנֶּפֶשׁ יָפָה עַד מְאֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְנַוֶּלֶת בְּמַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים, וּכְשֶׁיְּנֻצַּח הַיֵּצֶר אָז יַשְׂכִּיל הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ מַה יָפָה וּמַה נְעִימָה הִיא.

וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ - פֵּרוּשׁ, אָז הַחֵשֶׁק שֶׁהָיָה לוֹ בְּדִבְרֵי הַיֵּצֶר וּבְפִתּוּיוֹ, יַלְבִּישֵׁם בָּהּ לְתַקֵּן לָהּ הַמֻּשְׂכָּלוֹת וְעוֹלָם הַקַּיָּם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

וְאָמְרוֹ וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי פִּתּוּי הָרַע מִתְרַחֶקֶת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף וְשׁוֹכֵן חֵלֶק רַע בִּמְקוֹמָהּ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (איוב יח:ד) ״טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ״, וְהַגּוּף יִקָּרֵא בַּיִת עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תענית יא.) מִי מֵעִיד בָּאָדָם - קוֹרוֹת בֵּיתוֹ, שֶׁהוּא הַגּוּף. וּכְשֶׁנּוֹצֵחַ יִצְרוֹ יָבִיא נַפְשׁוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיִקָּרֵא בַּעַל נֶפֶשׁ. וְלֶהֱיוֹת שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁקָּנָה מִמָּקוֹם טָמֵא צָרִיךְ לְנַקּוֹתָהּ מִתַּחֲלוּאֵי הָרַע הַנִּדְבָּק בָּהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂעַר הָרֹאשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ, גַּם בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הָרְמוּזָה בַּצִּפָּרְנַיִם אָמַר כְּנֶגְדָּהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ לְשׁוֹן תִּקּוּן, וְתָסִיר מַסְוֶה הַטֻּמְאָה הַמִּתְכַּסָּה בָּהּ הַנֶּפֶשׁ מֵרוּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, פֵּרוּשׁ שֶׁקָּנְתָה מִשְּׁבִיתָה בְּמָקוֹם טָמֵא, וְזֶה יִהְיֶה עַל יְדֵי מֵרוּק הַחֲטָאִים וְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וַהֲכָנַת הַדַּעַת מוּל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא, וְיִבְחַר מְקוֹם מוֹשָׁב לָהּ בַּיִת מְיֻחָד לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וְתִתְוַדֶּה בִּבְכִי עַל אֲשֶׁר מָעֲלָה בְּאָבִיהָ וְאִמָּהּ וְעַל פְּרֵדָתָהּ מֵהֶם, אָבִיהָ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִמָּהּ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (ברכות לה.), יֶרַח יָמִים זֶה שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לְשָׁב, אוֹ יִרְמֹז לְחֹדֶשׁ הַמְּיֻחָד לִתְשׁוּבָה שֶׁהוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל.

וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ. פֵּרוּשׁ, אַתָּה תִּכָּנֵס לֵיהָנוֹת מֵאוֹרָהּ בְּסוֹד אָמְרוֹ ״נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לוֹ״ (משלי טז:כו), וּתְסַיְּעֵהוּ לַעֲמֹד בְּדֶרֶךְ הַנָּאוֹת, וְתִקָּרֵא אַתָּה בְּעָלֶיהָ שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ בְּכֹחַ מַעֲשֶׂיךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְעַלְתָּהּ. גַּם לְיוֹם הַתְּחִיָּה תִּהְיֶה מְיֻחֶדֶת לְךָ לַחֲזֹר לְגוּפְךָ וְתַעֲמֹד בָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה.

וְחָזַר הַכָּתוּב לְצַוּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאִם הָאִישׁ לֹא נָטָה לִבּוֹ לְקַוּוֹת לְהֵיטִיב לְנַפְשׁוֹ וּלְהִתְעַצֵּם לְהָאִיר לָהּ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, עַל כָּל פָּנִים יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָרֵעַ לָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת יב:ז) ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ״, וְדָרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב:) תְּנָהּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תִמְסְרֶנָּה בְּיַד שַׁבַּאי אֶלָּא בַּת חוֹרִין וְאֵין עָלֶיהָ יַד מוֹשֵׁל.

אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח״ג סז.) בְּפָסוּק ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה״ (ישעיהו כו:ט) שֶׁעַל הַשְּׁכִינָה הוּא אוֹמֵר ״נַפְשִׁי״, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה שֶׁתַּחְזֹר לְמָקוֹם שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנּוּ. וְאָמְרוֹ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״ב צז.) בְּפָסוּק ״לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ״ (שמות כא:ח). וְאָמְרוֹ בַּכָּסֶף לְפִי שֶׁיֹּאמַר אָדָם אֵיךְ יִמְשֹׁל אָדָם בְּנַפְשׁוֹ לְמָכְרָהּ, לָזֶה אָמַר ״בַּכָּסֶף״, לְשׁוֹן כּוֹסֶף, כִּי בְּאֶמְצָעוּת תַּאֲוַת וְכוֹסֶף לִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם יִמְכְּרוּ אֶת נַפְשָׁם בְּיַד אוֹיֵב. וְרָמַזְנוּ מִזֶּה בְּפָסוּק ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ״ וְגוֹ׳ (ויקרא כה:לז). וְאָמְרוֹ לֹא תִתְעַמֵּר כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס ״לָא תִתַּגַר״, פֵּרוּשׁ לֹא תְּגָרֶה בָּהּ מְחַבְּלִים הַמִּתְגָּרִים בַּנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ כִּי הַחֵטְא יִקָּרֵא בְּעֵרֶךְ הַנֶּפֶשׁ עִנּוּי.