דְּבָרִים כ״ג · א׳

לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ {ס}

במילים פשוטות

הכתוב אוסר שייקח איש את אשת אביו ושיגלה כנף אביו. רש״י מבאר ש״לא יקח״ מלמד שאין לו בה ליקוחין ואין קידושין תופסין בה; ו״ולא יגלה כנף אביו״ מכוון לשומרת יבם של אביו הראויה לאביו, שכבר הוזהר עליה משום ערוות אחי אביך, אלא לעבור עליה בשני לאווין. אבן עזרא מבאר ש״לא יקח איש את אשת אביו״ הוא באנוסת אביו, ועל כן נסמכה זאת הפרשה לדין הקודם. כך הפסוק אוסר את הקרבה אל אשת האב, ומדגיש שאין לקידושין תפיסה בה כלל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא יקח. אֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ (עי' קידושין ס"ז):

ולא יגלה כנף אביו. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו, וַהֲרֵי כְּבָר הֻזְהַר עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ (ויקרא י"ח) אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין, וְלִסְמֹךְ לָהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר, לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיָּבֵי כָּרֵתוֹת, וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לָא יִסַב גְבַר יָת אִתַּת אֲבוּהִי וְלָא יְגַלֵי כַּנְפָא דַאֲבוּהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לא יקח איש את אשת אביו. האנוסה על כן נסמכה זאת הפרשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לא יקח איש את אשת אביו - הוכפל כאן לומר שהנולד ממנה הרי הוא, בלא יבא ממזר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא יקח איש את אשת אביו לא מיירי הכא באיסור אשת אב ולא בא ללמדנו שיש ממזר מחייבי כרת כגון מאשת אב וה״‎ה לשאר עריות שיש בהן כרת אלא קמייתא שבפרשת עריות שיש בהן כרת דספר ויקרא נקט. ובאנוסת אביו קמיירי מדסמיך ליה ונתן האיש השוכב וגו', לפיכך נסמכה כאן.

ולא יגלה כנף אביו הוא כנף שראה אביו דוגמת ופרשת כנפיך על אמתך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל