דְּבָרִים כ״ג · ג׳

לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכתוב קובע שלא יבוא ממזר בקהל ה׳, גם דור עשירי לא יבוא לו. רש״י מבאר ש״לא יבא ממזר בקהל ה׳״ פירושו לא יישא ישראלית. אבן עזרא מביא שחז״ל אמרו שהממזר הוא הבא מן העריות, ושהמ״ם השנייה במילה נוספת; ואחרים אמרו שהוא שם גוי, ״וישב ממזר באשדוד״, אך רחוק שייקרא שם ישראל בשם גנאי. כך הפסוק קובע את איסור הממזר לבוא בקהל, כלומר להינשא לבת ישראל כשרה, ואיסור זה נוהג לדורות. המפרשים דנים במקור המילה ובזהות הממזר, אך ההלכה כדברי חז״ל שהוא הנולד מן העריות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא יבא ממזר בקהל ה'. לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לָא יִדְכֵּי מַמְזֵרָא לְמֵעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ אַף דָרָא עֲשִׂירָאָה לָא יִדְכֵּי לֵהּ לְמֵעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ממזר. אחז״‎ל הבא מן העריות והשני ממי״‎ן נוספין כממי״‎ן נהרסו ממגורות ואחרים אמרו כי הוא שם גוי וישב ממזר באשדוד כי רחוק הוא שיקרא שם ישראל ואף כי בעת הישועה בשם גנאי והמתרגם תפש דרך קצרה ודרש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא יבא ממזר הואיל ונשרש בעבירה כמו כרת יפסל הוא וזרעו.

ממזר שנולד ממי שהוא זר אצל אמו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל