וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃

הפסוק מונה את השבטים שיעמדו על הקללה בהר עיבל: ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי. תרגום אונקלוס מתרגם את שמות השבטים כפשוטם. הפסוק משלים את חלוקת השבטים שהחלה בפסוק הקודם: שישה שבטים על הר גריזים לברכה ושישה על הר עיבל לקללה. יש לשים לב שבשבטי הקללה נכללים בני השפחות ושניים מבני לאה, בעוד שבשבטי הברכה נכללים בעיקר בני הגבירות. סדר זה מכין את מעמד ההכרזה של הברכות והקללות שיישמעו מפי הלוויים והעם יענה אחריהם.